חיוניות ידיעת היחידאיות

 

חיוניות ידיעת היחידאיות

בהתמקדותו בערכים שהוא מעונין להשיג, שומה על האדם לזכור כי הוא עלול לטעות וכי הערכים שאותם הוא בוחר עלולים להסתבר כמוטעים ולפיכך לא יעניקו לו את הסיפוק שלו הוא מייחל. תנאי יסודי שעל אדם למלא לצורך בחירה בערכים נכונים הוא התאמה בין הערכים לטבעו. בהקשר זה שומה על האדם לזכור כי עליו לשאוף הן לערכי אדם והן לערכיו האישיים הייחודיים, שהדרך לזיהויים צריכה לעבור דרך חשיבתו באמצעות מושג היחידאיות (אינדבידואליזם).

מושג זה סובל בחברת זמננו לא רק מהיחס השלילי שיש כלפיו מצד רבים הרואים בפעולת האדם למען עצמו גישה שלילית אלא בעיקר מכך שבגלל היות קיומו של האדם ביסודו העובדתי יחיד יש לו חסרון קשה של ידע לגבי היבט זה של קיומו בחברה שבה הוא איננו מחונך להבין עובדה זו לעומקה.

בתרבותנו סובל היחיד ממצב שבו אין הוא מקבל די ידע - וגם לא כבוד - לגבי משמעותה העובדתית של היותו יחיד. למעשה, הוא מוצא את עצמו בחייו כשהוא מלקט ידע לגבי יחידאיותו ללא סדר, שיטה או יסוד מציאותי מדעי, בדרך של ניסוי וטעיה, שרוב בני האדם אינם מחזיקים בידע מעמיק לגביה. בהקשר כזה מבוססים רוב בני האדם את רגליהם בביצת החוויות, הטעמים וההתנסויות הסובייקטיביות, כשהם מנסים לדלות ממנה את הערכים המתאימים להם באופן יחידאי.  

משמעותה המעשית של ההכרה ביחידאיותו של היחיד מתבטאת בהגדלת מודעותו של כל אדם הן לצרכיו היחידאיים שלו והן לצרכיהם היחידאיים של בני אדם אחרים, ובמיוחד של אלה מביניהם שאת ערכיהם הוא אמור לשרת, כמו בני משפחתו או העובדים תחת ניהולו. ביחד עם זה, הרי שבשל היות האושר האנושי יחידאי בטבעו, עלול דבר זה לפגוע ישירות בהשגתם אושר.

אי ההכרה ביחידאיותו של היחיד היא אחד מהגורמים המעכבים הגדולים ביותר של האושר האנושי בתרבות. בהקשר זה מעניין לשים לב לכך שמושג היחיד אינו נלמד במערכת החינוך הרשמית של המדינה ואינו זוכה להתייחסות הראויה לו מבחינה לימודית וחינוכית בתרבות.

כאשר אין בני האדם היחידים מבינים את עובדת היסוד של היחידאיות האומרת שכל אחד מהם הוא יישות מיוחדת ונפרדת מהאחרות, שיש לה טבע פרטי ומאפיינים ייחודיים, אין הוא מבין כי משמעותו המעשית של הדבר היא שיש לו, כיחיד, צרכים שונים ומיוחדים שרק אם יסופקו יוכל להשיג לעצמו חיים טובים ואושר.

היותה של החברה מאורגנת ומבוססת על ערכים שאינם מקדשים את צרכי היחיד ואת ערכיו כיחיד מבטיחה כי היחיד החי בה יגיע רק לעתים רחוקות – אם בכלל – למלוא הסיפוק בחייו. משול הדבר לבעל חיים המוחזק בידי בני אדם אשר אינם מכירים בהזדקקותו למזון המתאים לו במיוחד או, בדומה לכך, לאדם שיש לו רגישות מיוחדת לחומרים מסויימים, אשר איננה מזוהה כלל על ידי מי שמכין את מזונו ולפיכך איננו מתחשב בכך, על כל ההשלכות האפשריות של הדבר.

בשל הבעייתיות הקיימת בבורות החברתית לגבי התועלת שיש במושג היחידאיות והכרחיותו העובדתית לצורך התפתחותו התקינה של היחיד, עלול להיווצר בבני האדם בחברה מצב שבו מבוססת מערכת הערכים שלהם באופן כוזב על העתקת הערכים הקיימים ברשות בני האדם האחרים בחברה – ואדם עלול למצוא את עצמו מחפש סיפוקים בערכים שמעניקים (להבנתו) סיפוק לבני אדם אחרים. בהקשר כזה עלול אדם להשקיע את משאביו בהשגת מטרות שאינן תואמות את אישיותו היחידאית ולגלות בערוב ימיו – כשכבר מאוחר מדי לשנות את הדבר – כי הערכים שאותם השיג לא תואמים את יישותו הייחודית ולפיכך אינם מסוגלים להעניק לו אושר.

לא מן הנמנע שזהו מקורה של התופעה המוכרת של בני אדם שמבלים את ימיהם במסלולי חיים שמטרתם להעניק להם משרה, מעמד ומצב כלכלי מסויימים – ומצליחים להשיג ערכים אלה – מוצאים את עצמם לאחר שהשיגו את מטרתם כשהם בלתי מסופקים ולא מאושרים. לפני כל העמל הזה היו צריכים בני אדם אלה לברר מהו טבעם היחידאי – ומוסכמות החברה הם שמנעו זאת מהם.