צעד קטן לאדם

צעד קטן לאדם

ראשוניות יחידאית

הייתי בשנות העשרה שלי כאשר העלתה ארה"ב ליישום את חזון ההגעה לירח ועקבתי בדריכות אחרי כל הפרסומים של טיסות "אפולו" אל הירח עד לשיא המהלך – "אפולו" 11 – שנשאה את הצוות שהגיע לראשונה לירח ואת האסטרונאוט שעשה הסטוריה, ניל ארמסטרונג, אשר כף רגלו היתה זו שדרכה לראשונה בהסטוריה האנושית על אדמת הירח. מהופנט מגודל ההישג האנושי לא עמדתי על מספר דברים בעלי משקל שנאמרו ביחס למבצע זה על ידי אנשים חכמים שחיו אז, כמו הרבי מלובביץ' שהעיר למשמע ההישג: "מזמן אמרתי שלא ימצאו שם כלום"... או על ידי הפילוסופית אין ראנד שהעירה כי "מבצע הטיסות לחלל של ארה"ב לא ישפר בדבר את הנזק שנגרם למי שנאלץ לרכוש מכונית שבה בלמים פחות מתקדמים בשל המסים שנאלץ לשלם למדינה לצורך מבצע הטיסה לחלל.

אך היה ערך אובייקטיבי סמלי לנחיתה על הירח, וחלקו התבטא בהשראה שקיבל חלק גדול מן האנושות מההצלחה של "אפולו" שדיברה אליו ברמה סמלית. גם אני, כנער ישראלי, שאבתי השראה רבה מההצלחה האנושית שנכללה בפעולתו של ניל ארמסטרונג, שנפטר לאחרונה; אחד הדברים הזכורים לי מצעידתו בפעם הראשונה על הירח היא המחשבה שלמעשה נכון שכל אדם יחיד ילמד לראות כל צעד שהוא עושה בחיים כמו הפעם הראשונה שמישהו צועד על גרם שמיים בכלל.

דבר זה נובע ישירות מיחידאיותו של הדבר, ובמיוחד מכך שכל מה שעושה כל אדם יחיד בחייו הוא יחיד ומיוחד וקיים באופן שאינו ניתו לשחזור או לשכפול במדוייק, אפילו לא על ידי אותו אדם עצמו. מכך ניתן להפיק שיעור שכדאי שכל יחיד ילמדנו לחייו שלו, והוא שכל מעשה שלו הוא יחיד ומיוחד וככזה הוא חלוצי ובעל משקל "הסטורי", כלומר שיש לו מעמד של ראשוניות עצמאית – וכך הוא לגבי כל בחירה שעושה כל אדם בכל זמן. חשוב שכל אדם יאמץ לעצמו גישה זו כי הדבר יעניק לו מודעות לאי ידיעתו לגבי העתיד, במיוחד אם הוא מאמין שהוא יכול לצפות חוסר הצלחה מיוזמות חדשות שהוא מתכנן. מודעות זו איננה נמצאת, לרוב, בהכרתו של האדם הרגיל; אדם זה מאמין בטעות כי הוא חי בעולם שגור, רגיל, שאין בו כל חדש – בזמן שהוא וכל מעשיו הם דברים חדשים לגמרי שמעולם לא נעשו לפני כן.

כדאי לו לאדם להרגיל את עצמו לראות את חייו הפרטיים כמימד של יחידאיות וראשוניות שבו, גם אם הוא עושה דבר שלכאורה נעשה כבר רבות, פעולותיו הן תמיד בעלות היבט ראשוני וחלוצי, כאלה שאיש לפניו לא ביצעם מעולם. על אדם ללמוד לראות בכל פעולה שהוא יוזם את ההיבט היחידאי, שמתבטא בכך שאין הוא יכול לדעת מה יהיה סופו או באם יצליח או לא, על אף שהוא יכול להעלות הנחות והשערות הקרובות למציאות לגביו.

ההיבט היחידאי-חלוצי קיים בכל פעולה אנושית, גם אם מדובר בהקמת סניף חדש בשרשרת סניפים של עסק בן דורות – וקל וחומר כאשר מתחיל האדם את הקמתה של משפחה או ידידות, שבהם נרקמים מערכות יחסים בדרך טובה. כל סוג כזה של פעולה או קשר יכולים רק להרוויח ממודעותו של בעליהם ויוצרם להיותם יחידים וראשוניים כמוהו.