ראשוניות כיחידאיות

ראשוניות כיחידאיות

ה"צעד הקטן" של ניל ארמסטרונג

 

"צעד קטן לאדם. צעד גדול לאנושות" - במלים נודעות אלה של ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח מבין שלושת האסטרונאוטים של החללית "אפולו 11" שהיתה הראשונה שנחתה עליו, מקופלת אמת גדולה; כשהניח ארמסטרונג את רגלו על קרקע הירח הוא היה – לפני שייצג את ארה"ב, את האנושות ואת המדע – אדם יחיד. ככזה, היווה הוא גיבור כלל-אנושי שהעולם כולו היה צמוד בהתרגשות לכל מחווה שעשה, וזו כללה כל צעד וכל מלה שלו. ואף כי עובדה היא שהאנושות לא יכולה היתה להעריך אז את ההישג באופן אובייקטיבי, כלומר מבחינת התרומה המציאותית שהיווה אז הדבר לעולם המדע, היה, בפועל, ערכה האובייקטיבי של הגעתו לירח לא חומרי אלא רוחני; כיחיד, הוא התבטא בכל מה שסימל בתודעותיהם של בני האנושות כדמותו של אדם יחידאי יותר משהשיג בפועל כעובדה קיימת במדידה חברתית כלשהי.

 

רבים מבני האנושות, הנוהגים להעריך דברים לפי ההישגיות שלהם בתחום הפוליטי, ראו את המתרחש בימים ההם בעולם הפוליטי כפעולה במסגרת המירוץ הבין-גושי בין ארה"ב לבריה"מ, שבו כל טיסה לחלל – כמו כל מדליית זהב באולימפיאדה - ציינה הישג של יוקרה למעצמה האחראית עליה, ומבצע הנחיתה על הירח – על אף שהיה הישג של בני אדם יחידים שהיו מעורבים בו, הקנתה יוקרה מיוחדת ואשראי גדול לארה"ב למולו של הנסיון הרוסי להתחרות עימה בהישגיות במירוץ לחלל. בהקשר זה ייצג ההישג האמריקני את האינדבידואליזם האופייני לקפיטליזם אל מול הקולקטיביזם הרוסי הקומוניסטי באופיו.

 

אך מעבר לתרומתה של כל פעולה מעצמתית לחיזוק כוחה של אידיאולוגיה פוליטית זו או אחרת, היה ערך אובייקטיבי סמלי לנחיתה על הירח, וחלקו התבטא בהשראה שקיבל חלק גדול מן האנושות מההצלחה של "אפולו", אשר דיברה אליו ברמה סמלית. גם אני, כנער ישראלי, שאבתי בנעורי השראה רבה מההצלחה האנושית שנכללה בפעולתו של ניל ארמסטרונג, שנפטר לאחרונה; אחד הדברים שנשאתי לכל חיי מצעידתו הראשונה על הירח והדברים שמצא לנכון לומר לגביה היא המחשבה שלמעשה כדאי לכל אדם יחיד לראות כל צעד שהוא עושה בחיים כמו הפעם הראשונה שמישהו צועד על הירח. דבר זה מצביע על כך שכל פעולה אנושית – אפילו אם היא מתבצעת על ידי אדם יחיד שנשלח לבצעה בשמם של מאות מליוני בני אדם – שומרת גם בהקשר כזה על היותה יחידאית בטבעה. ככזו היא יכולה להוות – ואף מהווה באופן מעשי – ציון של חלוציות בשל היותה מיוחדת במינה ובלתי חוזרת; וקל וחומר שכך הדבר אם מבצעה נבחר לעשות צעד ראשון (תרתי משמע) בתחום כלל-אנושי כלשהו, כמו מבצע הנחיתה הראשונה של אדם על פני הירח, שבו מתאחדת יחידאיות הפעולה עם ראשוניותה.

 

עובדה זו מבטאת ישירות את יחידאיותו של האדם הפועל, ובמיוחד את העובדה שכל מה שעושה כל אדם יחיד בכל רגע מחייו הוא בעל קיום מיוחד שאינו ניתו לשחזור או לשכפול במדוייק, אפילו לא על ידי אותו אדם עצמו. מכך ניתן להפיק שיעור שכדאי שכל יחיד יישמנו לחייו שלו, והוא שכל מעשה אנושי הוא יחיד וככזה יש לו היבט חלוצי ובעל משקל "הסטורי", כלומר שיש לו מעמד של ראשוניות עצמאית – וכך הוא לגבי כל בחירה שעושה כל אדם בכל זמן. אם כל אדם יאמץ לעצמו גישה זו יעניק לו הדבר מודעות לגבי היותה של פעולתו האישית יחידאית. מודעות זו איננה נמצאת, לרוב, בהכרת האדם הרגיל; אדם זה נוהג להאמין כי הוא חי בעולם שגור, רגיל, שאין בו כל חדש – בזמן שכל צעד קטן שלו הוא מעשה חדש שמעולם לא נעשה וככזה הוא חלוצי לפחות במימד קיומו שלו.