סוד הנתינה

סוד הנתינה

הנתינה היא הדבר הרווחי ביותר. כשאנו נותנים בהקשר חיובי, כלומר כזה של מעשה טוב, המועיל לטוב שבעולם, זוכים אנו קודם כל לרווח ברמה של תחושה מיידית, כזו שאינה נזקקת להוכחה או בירור מפליגים, אלא כזו שמעידה על עצמה בעצם הווייתה. הרווח המתקבל מנתינה כזו הוא מעיין שופע של קבלה עילאית ומתמידה של עונג לא ישוער; זה מה שחש הורה בנתינתו מתת לילדו, מורה לתלמידו וכל אדם לאהובי נפשו, זה מה שאנשים מבקשים כשהם מוסרים ידע לאלה שזקוקים לו וכשהם נותנים לקבצן מטבע – בלי קשר לדרכים רבות של רווחיות שיש להם מכך, הם רוצים להרוויח את הנאת הנתינה.

המציאות הטבעית מעניקה לנו את הנאת הנתינה באופן ישיר ומבלי להזדקק להתחכמויות מיוחדות כדי להסיק אותה. אנו חווים הנאה גדולה בעצם פעולת הנתינה שלנו למי שאנו אוהבים – ועדות מתמדת להיקף הדבר מהוות רשתות חנויות המתנות המפוזרות ברחבי העולם, אשר מציעות לציבור הרחב מלוא החופן אפשרויות של מתנות המיוצרות על ידי מערכת תעשייתית עצומה הפרושה בתבל.

סוד הנתינה אצור גם בבקשתו של האדם להתעשר, אשר נראית במבט שטחי כמנוגדת לה, אך רק כלפי חוץ: למעשה, מה שאדם מעוניין בו כאשר תר הוא אחר עושר הוא הגדלת אפשרויות הנתינה שלו, כפי שההורים תרים אחר מזון כדי להעניקו לילדיהם. העשיר נהנה מהעובדה שהוא נמצא במצב שבו הוא יכול לתת בנדיבות – וזהו, למעשה, לא רק מה שנמצא ביסוד העובדה שבני האדם האמידים מעניקים רבות לצרכי אחרים אלא בעצם העובדה שההשקעות הרבות של אנשי ממון בכל תחום עסקי שהוא איננה, ביסודו של דבר, אלא הקמה של מסגרות פעולה אנושיות שבאמצעותן יכולות להיעשות פעילויות אנושיות שביסודן נתינה וקבלה – שתי הצדדים של אותה מטבע.