מושג הזכות

 

מושג הזכות

"זכות" הינה עקרון מוסרי המגדיר את חופש הפעולה של אדם בהקשר חברתי ומאשר אותו. ישנה רק זכות יסודית אחת (כל האחרות הן תוצאותיה או נגזרותיה): זכותו של אדם לחייו שלו. חיים הינם תהליך של פעולה לקיום עצמי בעלת מקור עצמי; הזכות לחיים משמעה הזכות לפעול פעולה (או: פעילות) של קיום עצמי ובעלת מקור עצמי - כלומר: החופש לפעול את כל הפעולות הנדרשות ע"י טבעה של ישות רציונלית למען קיומם או: כלכלתם, שמירתם, קידומם, ומימושם של חייה שלה ולמען הנאה מהם. (זוהי המשמעות של הזכות לחיים, לחירות ולביקוש האושר).

מושג ה"זכות" מתייחס רק לפעולה - באופן מסויים, לחופש פעולה (או: לחופש לפעול). משמעותה היא חופש מכפייה פיסית או התערבות מצד בני אדם אחרים. כך, עבור כל פרט, זכות הינה האישור המוסרי לחיובי - לחופש שלו לפעול בהתאם לשיפוטו הוא, למען מטרותיו הוא, על פי בחירתו, הרצונית והבלתי נכפית. באשר לשכניו, זכויותיו אינן מטילות כל מחוייבות עליהם, מלבד מחוייבות שלילית: להמנע מהפרת זכויותיו.

הזכות לחיים הינה מקור הזכויות כולן - והזכות לרכוש הינה מימושה היחיד בפועל. ללא זכויות רכוש לא תיתכן כל זכות אחרת. מכיוון שעל האדם לקיים את חייו ע"י מאמציו הוא, האדם שאין לו כל זכות לתוצרי מאמציו חסר כל אמצעי לקיים את חייו. האדם אשר מייצר בעוד אחרים שולטים בשימוש בתוצריו אינו אלא עבד.

שים לב לכך שהזכות לרכוש הינה זכות לפעול, כמו כל יתר הזכויות: היא אינה הזכות לעצם כלשהו, אלא לפעולה ולתוצאות של ייצורו או הרווחתו של עצם זה. היא אינה תעודת אחריות לכך שאדם אכן ירוויח רכוש כלשהו, אלא רק תעודת אחריות לכך שיהיה בעליו, אם ירוויח אותו. זוהי הזכות להשיג ערכים חמריים, לשמרם, להשתמש בהם ולנהל את השימוש בהם.

"זכויות" הינן מושג מוסרי - המושג המאפשר מעבר הגיוני מן העקרונות המנחים את פעולות היחיד אל העקרונות המנחים את יחסיו עם אחרים - המושג אשר משמר את המוסריות האינדבידואלית בהקשר חברתי ומגן עליה באמצעותו - החוליה המקשרת בין המפתח המוסרי של האדם לבין המפתח החוקי של חברה, בין אתיקה לפוליטיקה. זכויות היחיד הן האמצעי של הכפפת החברה לחוק מוסרי.

 

נתונים נוספים