12 כלכלה
יעילות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-שני, 26 אוגוסט 2013 04:57
- כניסות: 486
יעילות?
אמת המידה המוסרית של האוצר
לאחרונה אמר שר האוצר יאיר לפיד לתקשורת כי הוא מתנגד לרעיון של מס ירושה מכיוון שהוא "אינו יעיל".
נימוק זה, הנשמע ביחס להחלטה לגבי מס, הוא פרגמטיסטי באופיו, שכן הוא מתייחס לרמה הטכנית של מיסוי מסוג זה. אך מה שאופייני ביותר לגישת שר האוצר המתבטאת בו הוא היעדרה של הערה מוסרית כלשהי לגבי הנושא. בכך, מצהיר למעשה לפיד כי הוא מסכים עם הגישה השלטת זה מכבר במאגר הנתונים של האוצר ביחס לאזרחי המדינה ובמיוחד במערכת המיסוי של מדינת ישראל, אשר קנה המידה היחידי שבו היא משתמשת כדי לבדוק את נכונותו של מס היא היותו "יעיל" (מה שאומר מצליח מבחינה יישומית).
זהו ה"אני מאמין" של מגזר מסויים ביותר של מקבלי החלטות היושבים בממשל, שמבחינתם היעילות היא הערך הראשי שאותו הם מבקשים במס. מבחינתם לא קיימים צדק, הגיון או שכל ישר אלא מבחן אחד ואמת מידה אחת לכל סוגיה: יעילות.
כמו פושעים גמורים, בודקים אנשי האוצר וכל הח"כים הפועלים ברוח גישתם כל נושא מנקודת מבט של הצלחה חומרית. בצורה זו או אחרת הם מזכירים תדיר את "השורה התחתונה", כלומר את תהוצאה הסופית. את זו הם רואים כתכלית וכייעוד לכל מגמה ותכנון, והיא אמת המידה המכוונת את כל מעשיהם, ולו הנחותים ביותר. הכסף, סוברים הם, הוא מה שקובע לגבי איכותה של פעולה – והוא המצדיק המכריע שלה.
אם עולה שאלה כלשהי לגבי בעיה, סוגיה או נושא חברתי או ציבורי, הרי שהיעילות, כלומר המסקנה הסופית, המעשיות, הם הקובעים המוחלטים לגבי הצדקתה - והציבור כולו מחונך לפיה. למותר לציין שהמידה בה אנשי הממשל מתנהגים בהתאם לערך זה היא אותה מידה בה חונכו לכך במערכת החינוך הממלכתית מזה שנים רבות.
מבחינתו של אדם כמו יאיר לפיד, העובדה שיקחו לאדם אחרי מותו חלק מקנינו ויעבירוהו לבני אדם אחרים איננה נושא מוסרי או יחידאי אלא ענין של שיקול תועלתני קר; זה, לדעתו, כל מה שיש להתחשב בו במשרד האוצר הישראלי – וכך הוא, מן הסתם, גם לגבי כל הוצאה אחרת של ממון מידי האזרח או טיפול אחר בענינה של החברה הישראלית.
התנהלותה המתמדת של המדינה נעשית כך שכל עוד לא נשמעת מצד האזרחים או מקצתם (ואפילו אנשי רוח מעולים שבהם) כל תלונה או הערה לגבי איכותו של צו או חוק חדש שעולה בדעתם של אזרחי המדינה, אומר הדבר – במיוחד אם מתקבלת בגינו הכנסה נאה לקופת המדינה – שאין עימו כל בעיה ולפיכך כשיר להפעילו.
מבחינה מוסרית לא מדובר ביותר מאשר בחינתו של פושע את מעשה פשעו, אם היה זה מוצדק בשל כך שעבר ללא תלונה מצד האדם שהמעשה פגע בו (אם, למשל, היה מת כתוצאה מן המעשה). למותר לציין עד כמה אמת מידה מסוג זה מבטיחה עתיד קודר ביותר לחברתנו. הפרגמטיזם הוא אבי צאצאי החטא אשר הופך להרגל ומופעל באמצעות פקידי המדינה כדי להתמיד ולהמשיך בפעולות שכל "מעלתן" היא שאין הם מעוררות עליהן את זעמם של בני המוסר הדואגים למוסריותה של החברה.
מעשים טובים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 31 מרץ 2013 05:56
- כניסות: 496
מעשים טובים
כדי להתקרב לתוצאות הטובות ביותר האפשריות בתחום המעשה הטוב, כלומר לברור בין כל המעשים שביסודם רצון טוב את אלה שבאמת יצליחו להגשים את התוצאה הטובה ביותר, אשר תיתן למעשה את הסיכויים הטובים ביותר להצליח להיות באמת מעשה טוב, האמצעי הטוב ביותר לכך הוא המאפיין המובהק של השוק החופשי: השאיפה לרווחים; השאיפה להשגת רווחים, המהווה אבן יסוד בפעילות הכלכלית של השוק החופשי, היא יותר ממה שמציין רק את ענינו של היחיד בצבירת רווחים, אלא גם מה שמהווה את מנגנון הפיקוח והבקרה על היותם של המעשים קרובים ככל האפשר להצלחה, כלומר: טובים.
מכיוון שהמעשה הטוב, בהגדרה, הוא מעשה המועיל לאדם, וכל המעורבים בשוק החופשי מעוניינים להשיג לעצמם תועלת, יש בכך את הנחת התשתית המירבית למעשים טובים. בשוק החופשי, מכוונות ציפיותיהם של כל הסוחרים להשגת רווחים פרטיים באמצעות המעשים שיעשה כל אחד מהמשתתפים בו; כל אחד מהם – מוכר, קונה או ממלא תפקיד אחר – משגיח באופן ישיר ובלתי אמצעי על התממשות הטוב שבמעשה ידיו. כך, כאשר כל המעורבים מקפידים על יעילותה ונכונותה של כל פעולה כלכלית, משיגים הם את הבקרה המירבית על איכות הפעולה, אשר מבטיחה את מידת היות המעשים שביסודה טובים ככל האפשר. רווח זה מוכח, לפחות בשל הסכמת אנשי השוק, על ידי השקעתם. דבר זה שונה מהגישה המבוססת על הרצון הטוב ועל השאיפה לעשיית טוב של בני אדם למען עמיתיהם. רצונות ושאיפות – נאים ככל שיהיו – אינם שווי ערך לעובדות המוצקות שעליהן מבוסס השוק האמיתי, כמו מידת ההשקעה של החברים בו, המתבטאת קודם-כל בהיותם מוכנים לשלם עבור מושאי עניניהם – מה שמבטיח את החירות שבו.
התשלום מרצון של השותפים בשוק מעיד על קיומו במערכת פעילות אנושית-חיובית זו הגורם שמהווה את תנאי היסוד לקיומו של הטוב בה והוא החופש. לעומת זאת, במצבים שבהם ניתן ביצוע המעשים הטובים למדינה ולמנגנוניה, הכפיה המובנית האופיינית שבה מנוגדת מיסודה לאנושיות ולפיכך מהווים סתירה לעצם פעולתה למטרת הטוב. כאשר מופעלים משאבי האזרח, המופקעים ממנו מבלי שבחר בכך, נגד רצונו, הרי אף אם הם מנוצלים לסיוע למטרות טובות, הם מהווים חלק ממכונה פקידותית הפועלת באופן הסותר את הרצון הטוב העומד ביסוד המעשים טובים המוצהרים כביטוי של רצונם הטוב של פקידי הממשל.
אך בזמן שיש להטיל ספק ברצון הטוב של אלה המממנים את יוזמות השלטון – ולפיכך להטיל ספק גם בהתנדבותם של פקידי הממשל בעלי הרצון הטוב למען הנזקקים לטובתם – אין כל ספק ברצונם הטוב של המעורבים בשוק החופשי; בשוק זה, כל השותפים ביצירה ומסחר של מוצרים ושירותים המועילים לאדם, שאותם הם מעמידים למכירה בשוק, עושים זאת מרצון. לפיכך די בעובדה שהמסחר בכל אלה הוא מעשי כדי להבטיח שהם רצויים על ידם ומועילים להם. בשוק, מבטיחה ההצלחה השיווקית רווחים לכל המשתתפים בפעולה המסחרית – ודבר זה מבטיח את קרבתם המירבית של המעשים שביסוד הסחר להגדרתם כ"טובים".
בשל כך אין דרך נכונה יותר לקבוע את נכונות איכותם של מעשים מאשר שילובם כפעולות הנעשות בשוק החופשי, המספק את מאוויהם של היצרנים והצרכנים גם יחד. מכך ניתן להבין כי מושג המעשים הטובים מוצא בשוק החופשי את מימושו בצורה האמינה והקרובה ביותר למציאות. שלא כבפעולותיהם של המשתתפים במסגרות שירותי המדינה או הלוקחים חלק ביוזמות מיוחדות כמו "יום המעשים הטובים" מייצג השוק החופשי ראשית לכל את היותם במציאות המעשית של ימי ה"מעשים הטובים" קיימים לאורך כל השנה ולא רק בימים מיוחדים, מה ששופך אור חדש על טבע התלהבותם של בני החברה מיוזמות יומיות מסוג זה.
עובדה היא שכל בני האדם שמסביבנו, העמלים מדי יום, עושים מעשים טובים. זהו, למעשה, היסוד לחיי החברה האנושית בכל מקום בעולם. רוב בני האדם, כל אחד בתחומו, פועל למען מטרותיו שלו, כאשר (במיוחד בעולם החופשי) אלה מבוססות על רצונו החופשי וההתנדבותי להועיל; לא רק שבכך עושה איש המקצוע העמל לא פחות מעשים טובים למען סביבתו, הנהנית ממעשיו, אלא שסביר להניח שלפחות במידת התגייסותו למעשה הטוב במשך כל ימות השנה הוא עולה על כל אלה שמוצגים בימינו לציבור כגיבורים תקשורתיים בתחום זה, כמו אנשי הממשל והמתנדבים-החובבים של יום המעשים הטובים הבודד.
הקפיטליזם כתנועת חיים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-חמישי, 28 פברואר 2013 07:48
- כניסות: 668
הקפיטליזם כתנועת חיים
מה שמעולם לא חשבת לגבי טבעו
ביסודו של דבר, הקפיטליזם אינו אלא פעילות טבעית הקיימת ברשות כל המינים החיים. טעות שגורה ונפוצה בימינו היא ראייתו של הקפיטליזם כצורת פעולה מלאכותית, כלומר כשיטה שהומצאה בנקודה הסטורית מסויימת על ידי בני אדם. לכך מתווספת השיטה הסוציאליסטית, שהעמדתה לעומת הקפיטליזם מחזקת את ראייתו כמה שמתווסף אל החיים והמציאות כגורם עודף. אך קיומו של הקפיטליזם אינו אלא קיומן של תנועות החיים הטבעיות במערכת הקיום של האדם.
תנועות החיים הקרויות קפיטליזם זכו לשם זה, המזהה את היותה של כל פעולה מסוג זה נוגעת באחד מקניניו של האדם. שמו העברי של הקפיטליזם – קניניות – מצהיר על היותם של החיים באשר פעילות של קניית רכוש מתמדת, שבה נרכשות זכויות בעלות של החי (יהיה אשר יהיה) על חלקים מן המציאות ועוברות שימושים שונים. במבט זה על מהות הקפיטליזם מבחינה כוללנית, ניתן לראות אותו כביטוי של טבע העולם כולו, אשר אינו אלא שוק.
ראיית העולם כולו כשוק טעונה ומותנית בהבנת היותה של כל מהות חיה חברה במערכת מקיפה של קניה ומכירה של ערכים, לאחר שאלה עוברים ברשותה (כלומר בזמן שבו הם נמצאים בחזקתה) עיבוד המשדרג אותם מדרגת קיום נתונה – האופיינית לכל מהות שאנו מוצאים במציאות – לדרגה רמה יותר, אשר בה הם מתאימים לשימושן של מהויות חיים אחרות. עקרון טבעי זה שב וחוזר גם במימד האנושי-מלאכותי.
בשוק האנושי מקבלות העובדות הטבעיות שדרוג מלאכותי על ידי פעולת העיבוד האנושית לדרגה של קיום הנקבע על ידי טעינת הערכים המלאכותית שמבוצעת בידי האדם. למעשה, תהליכים מסוג זה מתרחשים במימד האנושי כצורה של העתקה של עולם החי. כפי שאין, מבחינה זו, הבדל עקרוני בין היותם של האדם ובעלי החיים זקוקים מבחינה טבעית למזון ופעולתם להשגתו נבדלת רק באיכותה ובעצם היותו של המזון האנושי כולל עיבוד מיוחד שמזון בעל החיים אינו נזקק לו, גם הקפיטליזם אינו אלא דרכו של האדם לחיות באמצעות ניצול אפשרויות השוק. אפשרויות השוק הן האפשרויות שמעניק לאדם טבעו האנושי, המהוות דרגות עיבוד משוכלל ומתוחכם של מה שמציע טבע המציאות הלא-אנושית. כל תוצרי העמל האנושי – תכשיטי זהב, מכוניות מהירות ומכלול המכשירים המסייעים בחייו – נוצרים אמנם באופן מלאכותי אך מבוססים על קיומם של החומרים הטבעיים שמהם עם עשויים, הקיימים במציאות העולם הטבעי. החיבור בין תכונות האדם לתכונות החומר הוא אשר מעניק לעולם האנושי את העושר המלאכותי, המבוסס על טבע הדברים.
על יסוד זה ניתן להבין את הכלכלה היהודית כקפיטליסטית, אף כי אין צורך לומר קפיטליזם יהודי יותר משיש צורך לומר בריאות יהודית. בשני המקרים מדובר בפעולת הטבע, במיוחד אם נראה את מצוות היהדות כביטוי-על של בורא העולם, כלומר של ביטוי האמת המציאותית של הקיום. מנקודת מבט זו הקפיטליזם, ביסודו, יהודי במהותו ובטבעו. אלא שמושג הקפיטליזם בא לעולם רעיוני שבו התפתח עימות בינו לבין סוציאליזם בשלב שבו נוצר זה האחרון. בהקשר זה מדובר בפיצול לא טבעי וסותר בין מגמות היחיד לחברה, שלא התקיים במקורו ביהדות, שביסודה איננה אלא ביטוי של חוקי טבע בלתי מופרים.
תתי-קטגוריות
-
12 א כלכלה
מאמרים בנושאי כלכלה בכלל ומדיניותה הכלכלית של ישראל בפרט
- מונה מאמרים:
- 48
-
12 ב קצרים
- מונה מאמרים:
- 12