75

תגובות לאירועי היום ניסן תשס"ג

החלק השלישי: הפרעונים שבינינו.

בחדשות ערוץ 1 בערב פסח דווח, במסגרת סקירת המצב הכלכלי הירוד, על התגייסות חלק מהעם למתן צדקה לנזקקים. בהקשר זה נאמר כי הדבר מתרחש "...בימים שבהם נחלקת ישראל לשניים: לנותנים ולנזקקים". אך ישראל איננה נחלקת לשניים אלא לשלושה – והחלק השלישי, זה שלא הוזכר על ידי התקשורת הממלכתית, (שהוא, לא במקרה, גם הצד המיוצג על ידה) הוא חלקם של אלה האחראים לרוע המצב: אלה שלוקחים.

הלוקחים מייצגים את הבעיה הכלכלית הראשית של עם ישראל בימינו, אשר איננה שונה, עקרונית, ממה שהיתה כשהיה עם ישראל תחת "חסותם" של הפרעונים במצרים. יש לנו כאן בישראל פרעונים מודרניים, הנוגשים בעם ונוטלים ממנו את אשר לו בחסות חוקי גזל.

ההבדל הוא, אולי, בכך שחוקי הגזל של הסוציאליזם מתחפשים לחוקי עזרה לזולת – וזהו היסוד למורת רוח מסויימת שיש לשלטון כלפי ההתארגנויות הפרטיות לטובת הנזקקים.

ההתארגנויות הפרטיות פשוט מערערות על המונופולין הממשלתי של הגזל.

למעשה, "מריחים" אנשי הממשל כי היוזמה הפרטית היא האלטרנטיבה האמיתית למצבה הרעוע של החברה – כפי שהם יודעים שהם עצמם, עם כל התיימרויויותיהם לעזור לחברה, שייכים בעצם ל"חלק השלישי", זה שלא רק שאינו יכול לסייע באמת, אלא שהוא האחראי האמיתי למצב המתדרדר.

אין זה משנה באיזה שם נכנה אותם - אויבי החופש, הפרעונים הישראלים או "אבירי הכפיה החוקית" – מה שמאפיין אותם הוא שהם חזקים במלים של "למען" אך הם לא יתירו את רצועת החוק העריץ, מחשש שמא יישמטו מידיהם מושכות השליטה בעבדיהם.

לדוגמה: זה ברור שהכרזה על עיירת פיתוח כלשהי, שיש בה בעיות אבטלה, כעל איזור פטור ממס, תביא למקום משקיעים שיקימו עסקים והרי לך פתרון בעיות האבטלה במקום, כולל הכנסה נאה למדינה ממסים עקיפים. האם העובדה שלא עושים זאת היא תוצר של מחדל או אי חשיבה? לא ולא. זוהי הוכחה לכך שאבטלה או לא אבטלה, חיים או מוות, איש השלטון (בממשלה או בהסתדרות) לעולם לא יוציאו את ידם מכיסו של האזרח ויהי מה...

להתקיף את האיש

התקפת האומר במקום האמירה היא כשל לוגי ידוע, שהשימוש בו אפייני לאיש ההמון ולמשפט ההמון. לכן, בעימות הנוכחי בין פרץ לביבי נחשפת אי הרציונליות ההסתדרותית בכל מערומיה, כאשר במקום טיעונים עניניים, שולף פרץ מאמתחתו שוב ושוב התקפות אישיות על אפיו של ביבי, כאילו אי האמינות לכאורה של שר האוצר מהווה הוכחה לחוסר הגיון או אי צדק בתכניתו הכלכלית של שר האוצר. מה שמאלף לא פחות מכך הוא שהסתמכותו זו של הליצן המשופם על אותה טקטיקה שבאמצעותה תקף השמאל את ביבי כשהיה ראש ממשלה, זוכה לגיבוי מלא מן התקשורת הממלכתית, באמצעות דממה ביקורתית לגבי התקפה אישית זו. שותפות.

חטא ופשע

"לגרש אנשים מאדמתם זהו חטא ופשע" כך הצהיר יגאל תומרקין, הפסוודו-אמן הישראלי הנודע, בסרט תעודה על אמנות פלסטית בישראל, שהוקרן בטלויזיה. מה שמעניין הוא לאיזה גירוש הוא התכוון – לגירוש המתיישבים מחצי האי סיני, לגירוש המתיישבים מחוות מעון או, אולי, לגירושה של אלמנתו של נתי מגבעה 26 בחברון?

יד אלוהים

יד אלוהים – זה השם שלי למגיפה הפוקדת את סין. במיוחד אחרי חג הפסח זה נראה לי מאד הגיוני שארץ עבדים אכזרית, אשר בה, כמו במצרים של פרעה, רוצחים השלטונות תינוקות (הפיקוח הסיני על הילודה) תזכה לטעום משהו ממכות מצרים. זה מעורר בי תקווה לחשוב כי כאשר אין בעולם כוח אנושי היכול (או הרוצה) לטפל במפלצתיות אנושית הנוגדת את הטבע ואת טבע האדם, עובר הטיפול בה לידיו הנאמנות של מלך העולם.

אוהד קמין