663 שויון חינוכי?

תגובות לאירועי היום                                        אלול תשע"ג

שויון חינוכי?

עם פתיחת שנת הלימודים החדשה הצהירו כמה גורמי חינוך בכירים כי גילו עובדות בשטח המוכיחות שלא קיים בשדה החינוך שויון; עובדה זו, לדעת רבים העוסקים בחינוך, יש בה כדי לערער את מסד השויון שהוא, לדעתם, היסוד לכל מערכת חינוך מתקדמת.

חולמים אלה, הרואים את השויון החברתי כאידיאל שאליו הם נושאים את עיניהם מאז המהפכה המפוקפקת ביותר – הצרפתית – מתייחס לכך שהעובדה שיש בין בני אדם אי התאמות, צבעים רבים והם בכלל מושפעים מגורמים שונים – כמו, למשל, מהעובדה שחלקם חכמים יותר וחלקם פחות – יש בה כדי לקבוע לגבי האנושות כולה מידה של חוסר שויון ואי צדק לעתיד.  

 

ללא מפלט.

בהנחה שאין הכוח הנתון למרותם של היהודים המאמינים בישראל גדול כמו זה שיש לשלטון החילוני בישראל – וזה עושה בהם כרצונו - שומה עליהם להמשיך ולראות בו את אחד משליטיה הרבים של הגלות הארוכה שעימה הסכין העם היהודי לאורך כל ההסטוריה שלו בעולם שמחוץ לגבולות ארץ ישראל. אלא שבפעם הזו מתרחש הדבר על אדמת ארצו העתיקה אשר ממנה אין לו כל דרך לברוח לשום מקום מבטחים אחר בעולם.

נקודת האור היחידה שקיימת בעלטה המבהילה הזו שלה נכפה העם היהודי בימיו אלה שייכת דווקא להשקפתם של הדתיים-חרדים; לפחות לגבי האדם המאמין בתורת ישראל יכול הדבר לשמש כמייצג את האור שבקצה המנהרה – את מה שעשוי לייצג את הפרק האחרון של סיפור היהדות בעולם.

הבוטחים בד', יכולים לראות דווקא בכך שכל ערכי מסורת ישראל נמצאים בימינו במערך של הגנה מפני אויביה, ולכאורה נראה שעם ישראל עומד יחידי נגד עולם ומלואו. מבחינה זו לפחות יכולים אנו לשאוב עידוד ונחמה דווקא ממצבנו הקשה במציאות זמננו. שכן דווקא צוק העתים הוא המתערב במתרחש כדי להצהיר בפנינו כי אף כי נראה שידו של הרע גוברת היא איננה על העליונה.

 

קשיים כלכליים כאמצעי שליטה פוליטי

המגזר הדתי בישראל – ובמיוחד זה החרדי – סובל זמן רב מקשיים כלכליים רבים. דבר זה, שניתן היה להעריכו כאובייקטיבי, כלומר שדבר שהוא תוצאה של תנאי מציאות בעייתיים, איננו בהכרח כזה; לא מן הנמנע הוא שזו צורה אנושית מלאכותית של מגמה שנועדה להשיג שליטה במגזר האנושי שבו מדובר.

יודע כל פוליטיקאי כי יש בחוסר כיס ובהיעדר אפשרויות חומריות (במיוחד לקראת ראש השנה) כדי לכוון את אנשי מגזר מסויים (חרדים, במקרה זה) לתמוך או לא במגמות מדיניות שאינן אלא דרך להתחמק מגזר הדין של השליט.

 

תקיפה מוגבלת.

הנשיא אובאמה ביקש לאחרונה מהקונגרס רשות לתקוף את סוריה תקיפה מוגבלת. כשדברים אלה מתפרסמים בעולם המוסלמי, משמעותם שהגבולות שבהם מדובר בהקשר זה הם גבולות היכולת של הנשיא אובאמה.  מנקודת מבטו של המוסלמי יש בעצם הרעיון של תקיפה מוגבלת משום סתירה ברורה, שכן אם וכאשר מחליט צד כלשהו במלחמה על תקיפה אין זו יכולה להיות מוגבלת אלא מלאה – וכך הוא בכל מה שנוגע לחיים ולמוות, כפי שקרבנות הטירור המוסלמי (שהם לכאורה העילה למתקפה) הם לעולם לא מוגבלים ואינם נזקקים לרשות.

בעולם המוסלמי שסביבנו יודע כל ילד ערבי האוחז באבן ומשליך אותה על יהודי כי לא רק שבידו הסמכות העליונה להחליט לגבי חייו ומותו של היהודי אלא גם כי יש לו גיבוי מלא לגבי כל נזק אנושי שייגרם כתוצאה מהשלכתה של אבן זו.