664 שלא למען רווח?

תגובות לאירועי היום                                       תשרי תשע"ד

שלא למען רווח?

מאז קום המדינה שולטים בציבור הישראלי מיתוסים הנוגעים למניעי האדם העמל. אחד מאלה – הנפוצים למעשה בכל שדרות העם – הוא זה שרואה את הפעולה המגמתית למען שכר כנחותה ביחס לפעולה שמבטאת התנדבות, ואת המתנדב כאדם ששכר "לא מעניין אותו".

אך חלקים רבים של החברה הישראלית נתונים היום בעיצומם של מאבקי שכר;  גני החובה וטרום החובה יושבתו בקרוב בשל מחאה על כך שהגננות והסייעות אינן מקבלות די שכר. בישיבה שנערכה לאחרונה עם כמה מבכירי מערכת הבטחון הצהירו אלה על כך ששכר מוגדל שיינתן לחיילי צה"ל יעודד היבטים מוסריים שליליים של מעמד המשרתים בצה"ל, כי הוא יצור הבדל בין חיילים שמקבלים שכר גבוה לכאלה שלא.

כל המאבקים הללו מתעלמים מגורם המציאות; העובדה שמאמץ של גורם במשק הישראלי להגדיל את רווחיו נתפס על ידי חלק מהציבור כשלילי מבחינה מוסרית, מתעלמת מראיית חלק גדול מטובות ההנאה שמקבלים בני אדם שפועלים למען מטרות ציבוריות כאילו אין הן בגדר רווחים.

דבר זה מומחש במיוחד בצה"ל, שבו מורגשת מערכת היחסים המיוחדת שבין משכורות הרעב של החייל החוגר לאלה של הקצונה הגבוהה, כאילו חייו ומותו של החייל הסדיר שווים פחות מאלה של הקצין הבכיר לאוהביו ומוקיריו.

 

הפעוטות הסוריים.

ידיעה שהתפרסמה לאחרונה אומרת כי "שני פעוטות חולים מסוריה הגיעו לישראל כדי לקבל בה טיפול רפואי". יש לתהות באם השימוש במלה "פעוטות" ולא ב"תינוקות" נבחרה כדי לעורר תחושות מסויימות בציבור המאזינים – ולפיכך מיהו זה זבחר בשימוש זה.

 

הצהרות ומעשים.

נשיא רוסיה, שעשה רבות כדי לבלום את תנועתה של ארה"ב להתקפה על סוריה, הזהיר בעבר את מדינות המערב מתקיפה בסוריה ללא ראיות אובייקטיביות. לצורך חיזוק דבריו הוא הצהיר לא פעם בעבר כי ארצו השעתה מכירת נשק לסוריה.

כמה ימים לאחר מכן אמר הנשיא אובאמה, המשרך רגליו מבחינה פוליטית כבר יותר משבועיים ביחס לסוריה, כי "לעתים לא די בהצהרות ובגינויים", אך ברור שתוך כדי כך הוא מעניק תמיכה לא מפורשת ולא ישרה למשטר האירני – שלא לדבר על המשטר הרוסי שבידוע הוא אחד מספקי הנשק העיקריים של סוריה.

כך או כך, נקבעות העובדות האובייקטיביות בין האמירות, ההצהרות וחוסר המעש.

 

לקרוא לרוצחים בשמם.

ברדיו נאמר כי חלק מטכס הזכרון לפיגוע התאומים שנערך ביום רביעי ה11 בספטמבר השנה "כלל את קריאת שמותיהם של אלפי הנרצחים" בו. כדאי שהשימוש במושג מסויים זה יהיה לענין של קבע בהקשרים שבהם מעורב טירור, שאינו אלא צורה אחת של רצח.

עשייה זו תכשיר את הקרקע למהלך הלוגי של קריאת הרוצחים בשמם ולא רק זה של הנרצחים.