665 אליות וקוץ בן

אליות וקוץ בן.

נשיא ארה"ב הצביע על כך שהבעיה של פתרון-הנוסחה הרוסית של המשבר בסוריה, שנוצר כתוצאה מן השימוש בנשק כימי של משטר הרודן הסורי, הוא בכך שאסד, גם אם יזנח את השימוש בנשק כימי,  ימשיך לטבוח בעמו באמצעים קונוונציונליים.

זה נכון. אך לא פחות מכך נכון הוא שהמשטרים הקומוניסטיים של בריה"מ וסין העממית ימשיכו בזכות "תרומתם" לנושא בפגיעתם המקיפה בזכויות האדם של אזרחיהם אם תתקבל ההצעה הרוסית; דבר זה יעניק לעריצויות אלה נקודות זכות בדעת הקהל העולמית ויביא לשינוי בהשקפת דעת הקהל העולמית כלפיהם ולחיזוק מעמד הדיקטטורה בעולם.

 

המלחמה נגד המסקנה ההגיונית.

שום גורם רשמי לא הצהיר על המסקנה ההגיונית והמתבקשת ביותר ממקרה רצח החייל הישראלי בקלקיליה.

חייל זה פותה על ידי רוצחו להגיע לעיר הפלסטינית שבה מצא את מותו אחרי שנרקמה ביניהם מערכת יחסי ידידות בת שנים. מכך יכול כל אזרח יהודי בישראל להסיק כי מערכת ידידותית כזו נושאת עימה סכנת חיים ברורה ודגל שחור מתנוסס מעליה – כמו כל הסכמי השלום שנחתמו בין ישראל לבין הפלסטינים,

זה ברור שרבים הם אלה אשר מיישמים מסקנה זו מבלי להצהיר עליה או לומר אותה במפורש כי הם פוחדים ממה שמבחינתם גרוע אולי לא פחות ממוות – מרכישת תג חברתי של "סרבן שלום". תג זה מחולק על ידי אנשי השמאל בעולם לכל מי שבכוח שכלו מגיע להבנה כי אסור ליהודי להתקרב באופן אישי למוסלמי שמא יעלה לו הדבר בחייו.

מסקנה זאת והדומות לה נתפסות על ידי השמאל העיוור כאילו היא גזענית ומבוססת על שנאה. מחנה השלום מקיא מקרבו כל צורה של זהירות יסודית וחושף את אזרחי ישראל במכוון לגל של מעשי רצח המכוון על ידי הערבים נגד היהודים.

  

כשאדם משליך את יהבו.

בימי חג הסוכות, שבהם מוענקת עוצמה מיוחדת לקשר האמוני שבין עם ישראל לקב"ה מקבל העם גם הדגמות מוחשיות לכך שכאשר אמונה איננה מבוססת על עובדות השכל היא הופכת להיות רועץ לאדם המאמין.

כך היה במקרהו של  האב שהשליך את בנו אל מותו מגג בנין גבוה בתל-אביב. הדבר הקנה משמעות חדשה לביטוי "להשליך את יהבו" שכן שם אחד מהילדים היה יהב. לא ניתן לנתק עובדה זו מכך שבתחילתו של התהליך הטראגי שהסתיים ברצח היו האב והאם שותפים להחלטה לנקוב בשם זה לבנם הנולד.

בפוליטיקה של היחסים בין העמים במזרח התיכון הולכת ומתרחבת תופעת הבגידה האנושית, אשר נזקקת לאמונם המלא של בני האדם איש ברעהו -  ואין כמו ילדים לתת אמון בהוריהם.

אמונם המלא של ילדים בהוריהם – כמו של אזרחים במנהיגיהם – הוא המאפיין הראשי של תהליך שבגללו שמים בני אדם את מבטחם בידי אחרים ומאמינים כי אלה פועלים לטובתם; זהו המאפיין השווה המשותף לכל מקרי הבוגדנות האחרונים שחווה החברה הישראלית, החל מזה של המאמין הלא רציונלי אשר – כמו במקרה של הילדים הרכים שבטחו באביהם–רוצחם, סמך על ידידותו של פלסטיני, או של פוליטיקאים ישראליים המאמינים בבכירים מן הרשות הפלסטינית ובנשיאי מדינות המערב – ובכך מובילים את עצמם ואת בני עמם לתהום פי פחת.  

 

רציונליזציה

נשיא בריה"מ פוטין אמר לאחרונה כי הנשק הכימי של סוריה הוא תגובה לנשק הגרעיני של ישראל; זוהי גרסה דהויה של השמאלן המנסה למצוא בכל מקרה של איבה אנטי-ישראלית הצדקה לפעולתם של אויבי ישראל נגדה על יסוד לא-אנושי.