הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

667 לזכר הרב עובדיה יוסף

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-שלישי, 15 אוקטובר 2013 03:24

כניסות: 1118

תגובות לאירועי היום                                      חשוון תשע"ד

לזכר הרב עובדיה יוסף

ימים אחדים אחרי לכתו מאיתנו של הרב עובדיה יוסף החלו בעולם הישראלי סכסוכים לגבי הירושה; מכיוון שרבים מן הציבור החילוני הם בורים יחסית לגבי מה שנדרש מאדם שומר מצוות לקיים בעולמו של הקב"ה מצאו חלק מהם לנכון לתקוף את מליון בני ישראל שבאו לחלור לו כבוד האחרון כביטוי של פולחן אישיות שנקט בו, לפי הבנתם, הנפטר.

האשמה ברוח זו של הגאון התורני איננה אלא חשיפה עצמית של חוסר ההבנה היסודי שקיים בעולמו של הישראלי בנושא זה; הכוונה היא במיוחד לכך שכל העולם הדתי איננו נזקק לחטא הכפיה הנפוץ כגורם שליט בעולם החילוני.

בזמן שבו המדינה הסוציאליסטית ישראל תלויה בתנאי הכפיה שבו היא אוחזת לגבי אזרחיה אין העולם הדתי – על אף האשמתו ב"כפיה דתית" – פועל בכל אמצעי של כפיה ביחס למאמיניו וכל כולו מבוסס על בחירה ופעולה מרצון.

יש לי יום יום חג?

בעולם כולו מקובל מזה דורות כי בעיתות חגים ואירועים לאומיים מיוחדים מקבלים אסירים הקלות בעונשיהם.

השר והח"כ יובל שטייניץ הודיע תוך כדי חג שמחת תורה על הקלות לפלסטינים. אך הוא לא נימק את המניעים למגמה זו של הקלות והמאזין לדברים שניתן היה להניח לגביהם כי הדברים קשורים לחגי ישראל. כתוצאה מכך ניתן היה להבין – במיוחד על ידי בני אדם שאינם בקיאים בחגי ישראל – כי הדבר עולה בקנה אחד עם המו"מ המתנהל בארה"ב לגבי הסכמים בין ישראל לפלסטינים.

אך בתוך תחושת החגיגיות המלווה את המחווה לפלסטינים מוסתרת במקצת העובדה שהחגים היהודיים אינם מקובלים כל כך על היהודים שאינם מאמינים במסורת – ועל אויבי העם היהודי שבראשם המוסלמים.

הצד הרגשני של החוק...

הנשיא אובאמה עושה הסטוריה: הוא ממנה בפעם הראשונה אשה ליו"ר הבנק האמריקני המרכזי.

בצעד מסוג זה יש, מן הסתם, כדי להציג את נשיא ארה"ב כדמות מתקדמת אשר תועיל לשדרוג תדמיתו בדעת הקהל אשר כל שדרוג של מעמד האשה נתפס על ידו כקידומו של מעמד האשה.

אין ספק שהדבר יתאם להוצאות המיוחדות שהנשיא מתכנן לחוקי המשק האמריקני, ובמיוחד את אלה המתקרבים לרעיונות הסוציאליסטים, כמו חוק הבריאות שיסודו ברגש הרחמים, אשר לאובאמה יש לגביו חסות מיוחדת.

ללא תקווה

אחרי נאומו של נתניהו באו"ם בנושא האיסטרטגיה האירנית בענין הפעילות הגרמנית, הח"כ הרצוג (העבודה) אמר כי נאום נתניהו באו"ם היה "חסר תקווה" ושלי יחימוביץ (גם העבודה) אמרה כי הנאום הוא "חזרה לאחור".

זיהוי משותף זה של ראשי האופוזיציה הישראלית מעיד על כך שאין הם מחזיקים באלטרנטיבה כלשהי למציאות הפוליטית, אשר נתניהו מזהה את בעייותיה בבירור וללא אשליות. הם אינם מציעים דרך אחרת או מתוחכמת יותר מזו של נתניהו כפתרון למצב הפוליטי.

המשותף בינהם הוא שמה שנתניהו קורא "אשליות" רואים הרצוג ויחימוביץ כ"תקווה". ובזמן שנתניהו מדבר על האפשרויות שלפני ישראל