עולם ישן עדי יסוד נחריבה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 2727
עולם ישן עדי יסוד נחריבה
על מחאת ההרס של חבורת הפראים
ישראל נמצאת היום בעיצומה של מה שנראה כמחאה לגיטימית אך שלמעשה היא איננה אלא השתוללות של שבטי פראים חסרי דעת, הגיון או חוכמה, אשר עוסקים בזריית חול בעיניהם של אזרחים רבים, המאמין כי יש לפריקת עול זו יסוד הגיוני כלשהו. אמונה זו נובעת בחלקה מכך שחבורת הפראים שיצאה בימים אלה מן המערה אל פני השטח בישראל הוכשרה בלבבות כבר מזה שנים רבות וכבשה לה חלקות תודעה רבות גם בין רבים וטובים משלנו.
למעלה משנות דור נשמע הרעיון המהפכני המובע במלים "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" בכנסים רבים של תנועות נוער שמאלניות, כחלק מההמנון הסוציאליסטי הנודע בשם "האינטרנציונל". רעיון זה, המניח כי יש צורך לשנות לגמרי את השיטה הקיימת וכי הדרך לעשות זאת היא בהריסתה, הוא היסוד הרעיוני-פסיכולוגי המאחד את כל מי שמשתתף היום במה שקרוי "מחאה חברתית". הרי הכל מכירים בכך ש"ככה אי אפשר להמשיך" ורבים הם, בישראל של היום, אלה שסוברים שדי בכך כדי לפתור את הבעיות.
ואם נוסיף לכך את העובדה שבכירים, אנשי ציבור ומנהיגים פוליטיים כה רבים ומכל המחנות מוצאים לנכון להתייחס למגמה זו כאילו היא מבטאת ערך חיובי שמצדיק את לקיחתו ברצינות, הרי שהדבר מוכיח את מידת ההשפעה שיש לרעיון זה על תרבותה של ישראל. כי בדומה לכל מהפכה שרק הריסת הקיים ביסודה, הביטוי המשותף המובהק ביותר של עמדת יושבי האוהלים בתל-אביב הוא היותם ...מחוסרי עמדה. דבר זה מתבטא מחד בהצהרותיהם על מה שהם רוצים או לא רוצים ומאידך בחוסר יכולתם לנמק את דבריהם.
אנשי מחאת האוהלים מציגים את כאביהם, מחלותיהם ותלונותיהם בפרהסיה, אך מבלי שהם יודעים אפילו להניח רטיה או תחבושת על המקום הכואב – וקל וחומר שאין הם מסוגלים לערוך ניתוח פנימי אמיתי של בעיותיהם, כדי לטפל בסרטן החברתי האמיתי. כתוצאה מכך כל מה שהם יכולים להציע הוא – תחת כיסויים שונים – ביטול והרס של מסגרות הישן, תוך תביעה להחליפו בחדש שיספק את מאווייהם.
את הכשל ההגיוני המובהק שקיים בהצגת תביעה זו של הריסת הקיים כאילו היתה גם בגדר פתרון אמיתי או הצגת אלטרנטיבה מציאותית כלשהי למצוקות הקיימות במציאות הישראלית, ניתן לחשוף על ידי הדמיון שיש בין מחאה זו למחאות, למרידות ולהתקוממויות שמתחוללות בארצות ערב, שבהן כל מה שיש להמוני העם להציע הוא רק את האלימות של חיה פראית, המבטאת את כאבה. ואין זה מקרי שרבים כאן המאמינים שיש בעיוורון כזה משום פתרון לבעיה כלשהי.
וככל שהתנהגותם חסרת התכנית, ההסבר או ההצדקה של המוני המוחים והמפגינים גואה בדעת הקהל מוכיח הדבר רק את היותם של אנשי התקשורת, הפוליטיקאים והממסד נאיבים, טפשים ונפחדים כמו ההמון הנבער. לפי עומק השפעתה הפסיכולוגית של המהפכה הערבית על הציבור הישראלי נראה כי המיתוס על "אביב העמים" המזרח תיכוני קנה לו מאמינים גם בתודעתו של הישראלי השוטה, המאמין – ברוח אלילי ההרס - כי כפי שיש בהרס בתים כדי לפתור את מצוקת הדיור, ניתן לפתור את כל בעיות הכלכלה על ידי הרס חוקי היסוד שלה.
ואין ספק שחלק גדול מאלה שקוראים דברים אלה יחפשו בסיומם את הפתרון המוצע ויגידו: "טוב, אז מה אתה מציע?" אז הנה אני אומר שאין לי שום פתרון, שמי שעיניו בראשו יודע שהבעיות לא התחילו לאחרונה ושאת כל זעקות המחאה ניתן לסכם ב"לא מעניין אותי מי שיתן לי ו/או ממי הוא יקח את זה ו/או אם זה בכלל צודק וכיו"ב" אבל כדאי שנפסיק ליפול לתוך בור המלכודת שאליו נופלים מדי יום כל מי שמאמין שיכולות בכלל להיות לפראים תביעות צודקות – גם אם הם נראים כבני אדם תרבותיים. ולכן זה לא צריך לשנות לנו בכלל אם גר הפרא באוהל או בוילה, כל עוד הוא מצפה מאיתנו שאנחנו נעניק לו את ארוחת הצהריים שלו.