אינסטרומנטליזם פילוסופי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1196

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 st1\:*{behavior:url(#ieooui) } /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

אינסטרומנטליזם פילוסופי

מכיוון שהאדם הוא חי פילוסופי ו/או מאמין אנו יכולים לראות כי פעמים רבות החזקתו של אדם מסוים באמונה ו/או פילוסופיה מסוימים איננה אלא המגן המושגי אשר באמצעותו הוא רוצה להתגונן ממפלצת נסיבות המציאות, המכריחה אותו להחליט על פי שיפוטו. שימוש בפילוסופיה לצורך כזה הוא מגמה אינסטרומנטליסטית.

במקרה זה ניתן לומר כי בתחום המוסר, כאשר נוצרת תקרית המחייבת פעולה מסוימת למען העצמיות בכדי שטוב ייעשה, הרי בזמן שילד יכול לצווח או להירדם כשהוא איננו רוצה לעשות דבר מה שנדרש ממנו, והפראי פשוט מתעצל מכיוון שאיש או דבר אינם כופים עליו פעולה אלא אם כן מדובר במצבי חירום - הרי האדם המודרני (ובמובן זה – המשכיל), אשר איננו יכול לנמנם, לצווח או סתם לא לעשות דבר (כוחות כמו ציבור או מצפון אינם מאפשרים לו לעשות שאת), מתגונן מפעולה באמצעות פילוסופיה: הוא מסתיר את אי רצונו להתמודד עם אתגרים במציאות על ידי גישות פילוסופיות המציעות לו את התירוצים הדרושים בתחומים דרושים להצדקת חוסר מעש.

דבר זה יכול להסביר את האהדה היסודית הנפוצה היום לתורות שונות שמחביאות מאחוריהן הצדקה לאי עשייה, כמו שזה יכול להסביר את האהדה ההיסטורית שיש לתורות הפילוסופיות המסוימות המגינות על ביזה ונותנות הצדקה לאי צדק ולקיום עריצויות. בין אלה יהיו גם תפישות המצדיקות חוסר פעולה מאחורי תירוצים של גורל, מזל וכיו"ב.

מכאן נמצאים אנו למדים כי העקרון המעורב דומה להיפוך שקיים אצל מי שיורה חץ אקראי ואח"כ מסמן סביבו את עיגולי המטרה. בנפש רבים מבני האדם קיים קודם כל האינטרס, יהיה אשר יהיה, ולאחר מכן תר האדם אחרי המערכת המושגית-רעיונית-פילוסופית שתייצב את האינטרס הזה בקרקע של טיעונים שבאמצעותה יוכל להיות יציב.