אמונה יום-יומית

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin:0in; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

אמונה יום-יומית

אמונה היא, בין היתר, צורה של ידיעה נפוצה ביותר בימינו עתירי הטכנולוגיה, שכן עקרון האמונה בא לידי ביטוי בכל מצב שבו אדם מפעיל מכשיר שאין לו מושג לגבי מבנהו הפנימי. למעשה, מבוססת פעולת ההפעלה של הדבר על ידו על אמונתו במבנה הפנימי של המכשיר ובבני האדם שדאגו לכך.

במובן זה מבטא עקרון האמונה את עקרון השליטה הפילוסופית הכללית בידע: ידיעת השליטה/ההפעלה של תהליכים במציאות איננה דורשת כתנאי את ידיעת כל הפרטים ודי לה בידיעת הכללים. בהקשר זה, הידע הפילוסופי משמעו ידע של הכללים, אשר מעניק ליודע אותו שליטה גם בפרטים.

לכאורה, המוסריות תובעת את ידיעת הפרטים, שכן אין זה נאה שיפעל אדם באופן עיוור, על יסוד של ציות להוראות שאינו מבין. אך לא ניתן להימנע ממידה מסוימת של חוסר ידע כי אין לאדם ידע מלא לגבי כל פרטי התהליכים שבהם הוא מעורב. לפיכך נכונות הצורך בידיעה מפורטת נוגע לרמת העקרון ולא לרמה המסוימת של הפרטים. בעקרון, כלומר ברמת הכללים הנוגעים להפעלתם, קיימת ידיעה של האדם. לרוב, די בה בשל ידיעתו את מידת הקשר בין הכלל והפרט שבמבנה ההקשר הכולל המופעל על ידו.