בין תנועות לפעולות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1016

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

בין תנועות לפעולות

פעולה עומדת ביסוד הקיום. כל מהות קיימת תלויה בפעולה, כפי שזהותו של אטום תלויה בתנועה של מה שבתוכו. אך מדע הפיסיקה של ימינו, בנסיונו ליצור תמונת עולם שלמה, מציג גם את הפעולות כאילו היו רק תנועות ולפיכך אין הוא ערוך להתייחס או להסביר גורמים כמו בחירות, הנמצאות ביסודן של פעולות.

האטום אינו בנוי או מורכב ממה שבתוכו כי, למעשה, אין "בתוכו" דבר: האטום הוא תנועת החלקיקים ומהותו משמעה חלקיקים שנעים. זהו העיקרון שמעורב בקיומה של כל מהות: תנועתם של החלקים שמרכיבים אותה, המהווה פעולה מסוג מסוים.

הבנת היחס שבין תנועה לפעולה מביא אותנו להבנת היותו של האטום - או כל מהות מוחשית אחרת - מהויות פועלות. מדע הפיסיקה מזהה את קיומה התנועה הפנימית אך לא את תחילתה או, נכון יותר, הוא איננו מוכן לזהות את תחילתה. התחלת תנועה היא הנקודה שבה הפועל נכנס לתמונה - ופועל הוא בוחר.

בתמונת עולם שבה אין בחירה - וזו תמונת העולם של מדע הפיסיקה - אין, למעשה, פעולות אלא תנועות ועל-פי רעיון זה מפורשות גם הפעולות כסוג של תנועה, כלומר: יוצאים הדוגלים בגישה החומרנית מתוך הנחה שבעלי הפעולות (=בעלי-החיים) הם חלק אחד, אם כי מורכב, של שרשרת תנועות (או שרשרות תנועות) המרכיבות את העולם. בעולם הפיסיקה המודרנית אין הפרדה עקרונית בין תנועות לפעולות כי תפישת הפעולה של הפיסיקאי איננה אלא תפישת התנועה הראשונה ברצף פעולות מסוים.

התיזה המנוגדת לכך - והנכונה - היא שהפועל הוא המבצע את התנועה הראשונה ולכן, מתוך כך, גם את כל השאר. זה מביא אותנו לראות את הפעולה כמהות כוללת ואת התנועות כביטויה החומרי. מכך, העולם מלא פעולות והתנועות אינן אלא גוף הפעולות. בהקשר זה עולם הפיסיקה יכול, אמנם, לטפל בתנועות כשלעצמן, אך אסור לו להציג אותן כחזות הכל ולמלא, במובן זה, את תפקיד המטפיסיקה.