הקשר האחדי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1074

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

הקשר האחדי

מצבו הפסיכולוגי ההגנתי של מי שתומך בממסד המדעי יכול להיות מבוטא בשאלה השגורה "מה הקשר?" שאלה זו, אשר נטענת על ידי מי שהוא, כביכול, הרציונלי, נשמעת רציונלית מכיוון שבמהותה המילולית ה"יבשה" היא באמת רציונלית לחלוטין. אך למעשה מה שהיא עושה בפועל הוא לשתק את כל מי שהשאלה מופנית אליו. בהתחשב בכך שדבר כזה קורה בדרך כלל כאשר אדם כזה מציג אפשרות חדשה לקשר בין גורמים במציאות, גם אם עדיין הדברים לא הוכחו האופן אמפירי-מעבדתי, יש בו כדי להשמיט את הקרקע מתחת לרגליו של בעל הרעיון עוד לפני שהוא פורש את המחשבה לגבי הקשר שאותו הוא מציע.

בהקשר זה מהווה שאלה זו קריאת תגר על תפישת אחדות הכל, שבה הניתוק היא היוצא מן הכלל והחוק הכללי הוא הקרבה והקשר בין הדברים. משמעותה המעשית של אחדות היא שליטה, אחריות, שותפות וחשבון כולל שמחייב כל מי שמבצע פעולה. זה אומר שלכל פעולה יש השלכות ושיש חשיבות לכל מה שעושים במובן קיומי כי לכל פעולה יש קשרים הכרחיים לתוצאותיה, גם אם אין אנו יודעים בדיוק מהם. בהקשר זה, את השאלה "מה הקשר?" אסור להבין כ"אין קשר".אלא רק כפי שהיא מבחינה אובייקטיבית: "אינני יודע מה הקשר".

תפישת האחדות של הגישה החמרנית היא קשר בין חלקים שחוברו. אך זו של הגישה הרוחנית רואה כערך יסודי וכנקודת מוצא את היות כל הדברים במציאות יחידה אחת. עובדה זו קובעת גם את התכלית של המציאות ולכן גם את המשך הקשר בין החלקים. בהקשר זה מתבטא אחד ההבדלים היסודיים שבין האדם הדתי ללא-דתי. הדתי מאמין ב"דע מאין באת ואז, מתוך כך, לאן אתה הולך". האתאיסט החמרני (עובד האלילים, מי שתופש את המציאות כביטוי של הפרדה) תופש את האחדות כחלק נפרד או ככמה חלקים שחוברו יחדיו. למולו, האדם הרוחני הוא אחדי בגישתו: הוא תופש את האחד כיסוד וכביטוי של כל מה שיש. בזמן שאיחוד הכל עומד עבור החמרני בסימן שאלה ובפקפוק, הבא לידי ביטוי בתהיה שלו לגבי קשר בין גורמים נפרדים בעולם, אצל הרוחני הדבר הכרחי, כחוק המציאות שדואג להשיב דברים אל בעליהם, או כריבוי שמוצאו באחדות.