זכרוננו

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

זכרוננו

זכרוננו מייצג את אחד ממוקדיה הקשים ביותר של בורותנו הידיעתית. קודם כל אין לנו הוכחה / הבנה של הצורה בה עובד הזכרון שלנו – של מה שאנו עושים כדי "לשלוף" ידע מזכרוננו או של הדרך המדויקת שבאמצעותה ניתן לדאוג לכך שידע יימצא בו.

אין הבדל עקרוני בין העברת מיקוד על מידע לבין הוצאה מקופסה, אך הראשון הוא מהות שקיימת במציאות בצורה שמתאימה למהות חיה בשל העובדה שהיא מופיעה בתפקודנו והשניה היא תפישת קופסה / מכונה / מחשב שהיא חומרית לגמרי במהותה ולכן אין ספק שאיננה מהווה הסבר למה שקורה בזכרוננו.

בהקשרים מסוימים אין זכרוננו מתפקד בשלמות ובכך הוא "מזכיר" לנו שלא מדובר במהות חומרית. פעמים רבות נעלם מזכרוננו מידע חשוב דווקא כשזקוקים אנו לו ביותר, שלא לדבר על כך שקיימות מחלות ידועות הפוגעות בזכרוננו לעתים בצורה הגורמת לנו נזקים תפקודיים קשים.

כך או כך, מסתכמים כל אלה בכך שאנו תלויים לצורך מהלך חיינו במנגנון שאין לנו ידיעה שלמה לגבי הדרך לנהל את פעולתו ואין אנו מבינים את מהותו עד כדי קביעת מסקנות חד משמעיות בנושא.