חומר וחיים

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

חומר וחיים

מושגיו של האדם החוזה קשורים למושגי האשראי, העתיד, התכנון ושאר המושגים הנגזרים מתודעה חיה, ממושג התודעה וממהות התודעה (יש צורך לציין כי מושג החיים הוא פילוסופי בעיקרו ואיננו עובדה מדעית ביולוגית. ככזה, ביטויי החיים הביולוגיים הנצפים לעין הם יישומים מסוימים אך יש יסוד להניח כי חיים מעורבים במציאות כאקסיומה או, יותר נכון, אין יסוד לומר אחרת. מבחינה זו כנראה שהתפישה המציאותאית רואה את החיים כגורם נגזר או כרמה אחת מסוימת בין רמות החי, הצומח והדומם).

תפישת החיים כאקסיומה פילוסופית מחויבת ע"י מושג התודעה שכן התודעה חייבת להיות משהו חי או לפחות חלק ממשהו חי. למעשה, השילוב של שלוש האקסיומות קיום, תודעה וזהות נותן חיים כתוצאה. נראה כי לא קיים במציאות משהו שאיננו חיים - וגם לגבי מה שנראה דומם אנו יודעים כי הוא איננו דומם (בלתי פעיל) בבדיקה פנימית וגם כי הדומם במציאות הפיסיקלית הוא חלק הכרחי של מערכות החיים.

הדומם הוא חמרים טבעיים אשר כאדמה לצמח או כעצם בבעל חיים תמיד יש להם גם משמעות ביולוגית. מול מושג החיים עומד מושג המוות. פילוסופית, המוות לחיים הוא כמו הצל לאור: הוא מייצג את חסרון הראשון, את אי קיומו, את חדלונו - והוא מותנה בו ונגזר ממנו באופן הכרחי ובלעדי. הדינמיקה של כיוון החיים הפוכה לדינמיקה של כיוון המוות. החיים, ביסודם, הם איחוד, בנייה וגדילה והמוות, ביסודו, הוא פירוק, הרס ועצירת גדילה.

מכך ניתן להניח כי הדומם הנצפה במציאות אינו אלא חומר מת. כלומר, שמה שקיים כחומר דומם, מה שמקובל לומר עליו חומר מת הוא באמת מת, כלומר משהו שהיה חי ואיננו חי יותר.

בנקודה זו יכול מחקר אנתרופולוגי גיאולוגי למסור רבות, תיאורטית לפחות, על סדר הדברים בסיפור האדמה. יתכן שהשלב הראשון של החיים הוא הצומח וממנו (אולי עם הימצאות חופש הבחירה) מתפצלים הדברים לחומר שאנו קוראים דומם - שהוא מות החיים, כלומר: תוצאתם של התפרקות והרס הדברים החיים - ולכל מה שהוא חי (ומתפתח לדרגת התפתחות גדולה מצומח). יתכן שהתפתחות תודעתית - ויתכן שסימנה של התפתחות תודעתית היא היבט של האורגניזם המפותח או המהות העוסקת בקליטה ועיבוד של נתונים לא כימיים ולא תחושתיים אלא מושגיים וטרום-מושגיים - התפסיים.

לתמוך את הרעיון תשמש העובדה שאין אנו מכירים במציאות אפילו דוגמה אחת של צמיחת חיים מתוך חומר דומם - ומאידך אנו מכירים עדויות רבות לכך שהחומר הדומם שבעולם - אדמה, מינרלים, מתכות ועוד – מקורו בחי וחלקיקיו הם, פעמים רבות, חלקים ממה שחי - שגם נוצרים בלוח הזמנים של הצורות החיות - ולא כפי שנהוג להניח, במשך מליוני שנים של התפתחות.

ועל כל התגלית/יות האלה - תודה לך, אלי, תודה, תודה