חרפת רעב

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1798

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

חרפת רעב

לא כל מצב של רעב קשור לחרפה, אף כי כמעט כל רעב קשור בעוול. עוני מחפיר עלול לגרום לאבדן כבודו של העני רק במצב שבו העוני הוא תוצאתה של אי מוסריות מצד העני. זהו מה שחשות משפחות עניות באם הן אשמות במה שהביא אותן לעוני אך אין לקשר בין עוני לחוסר כבוד בכל מקרה.

על כן טועה הסובר כי חרפת רעב מתקיימת בכל מצב של רעב. במקרה של ביזה, למשל, החרפה איננה של מי שנבזז אלא של הבוזז. דבר זה אינו רק נכון מכיוון שלהיות בוזז משמעו להיות לא מוסרי בגלל פגיעתו בחף מפשע ובבעל הרכוש שבו פגע, אלא בגלל שבפשיעה זו יש משום הודאה באי עצמאות, בתלות, בחוסר יכולתו של הפושע לעמוד על שתי רגליו שלו.

זהו, למעשה, מצבה של ממשלה בוזזת. בכל פעם שהממשל מודיע על מסים חדשים, הוא מודה, למעשה, בכך שהוא איננו מסוגל לנהל את עניני העם מבחינה כספית. במקרים דוגמת זה, אם מגיע העם למצב של רעב, החרפה שקשורה אליו היא כולה של הממשל, המחזיק בעם כבעבד.