טרגדיה יחידאית

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 923

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

טרגדיה יחידאית

יש זהות עקרונית ולכן קרבה בין ההנחה שמשפט נאות אינו יכול להתבצע על ידי היחיד לבין ההנחה שטרגדיה של יחיד איננה חשובה דיה בעולמנו. בכך שותפים אלה שאומרים תמיד "מי אתה שתשפוט?" תוך כדי כך שבלי משים הם שופטים אותך כחסר יכולת שיפוט.

יתכן שבמובן זה תבוא הגאולה עם צמיחת התפיסה שחיי היחיד הם אמת המידה, המדד והנושא הרוחני החשוב ביותר בעולם, ביחד עם ההבנה ששיפוטו הצודק של היחיד המוסרי הוא ערכאה עליונה מבחינה אובייקטיבית, שאין למעלה ממנה. ששיפוטו של אדם אינו החלטה סובייקטיבית אלא הדרך המציאותית הראשית שבאמצעותה מתנהלת הידיעה האנושית כולה – שגם שיפוטם של שופטים מקצועיים אינו, בסופו של דבר, אלא שיפוטו של יחיד אנושי.

הכרה בעוצמתו האובייקטיבית של השיפוט התבוני האנושי תתבטא, בין היתר, בכך שיובן כי הצדק אינו ענין של כמות; משמעות הדבר היא ששיפוטם של שני אנשים – או של "רוב" - אינו בהכרח בעל אובייקטיביות גדולה יותר זו של היחיד. במובן דומה יוכר מתישהו בעולם שמותו של אדם אחד הוא הדבר הרע ביותר שיכול לקרות לאדם.

הטרגדיה היא תמיד יחידאית ובלתי ניתנת להשוואה מעבר לגבול מסוים; מותו של יותר מאדם אחד אינו גרוע או טראגי יותר ממותו של אדם אחד באותו מובן שטרגדיה אינה ענין מספרי ואין למעשה אפשרות אמיתית להשוות בין אבדן עולמו של יחיד אחד לזה של חברו.