יופי

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

יופי

מכיוון שהיופי החיצוני האנושי הוא אובייקטיבי, וככזה שותפים בו גורמים כמו מצב רוח, גיל ויחסים חברתיים, הוא דינמי באפיו ונתון לשינויים; גם מי שנראה בתחילה מכוער יהפוך, במשך הזמן, ליפה בעיני מכיריו ביחס ישר להכרתם את מעשיו הטובים.

אך בחברה שבה רוב בני האדם שופטים איש את רעהו מפגישה ראשונה על פי מראה חיצוני, רוב בני האדם נשפטים זה על ידי זה על פי מראה חיצוני, שאין כמוהו להטעות. שלא לדבר גם על כך שסוג זה של שיפוט גורם לבני אדם להשקיע בחיצוניותם במקום בערכים עמוקים יותר, כמו במידותיהם המוסריות.

הטראגי ביותר הוא שכאשר האדם מנסה לשפוט את עצמו לפי קני-המידה של ההתבוננות הראשונית, זו שמציגה אותו כפי שהוא נראה מבחוץ, הוא יוצר ניגוד בין ראייתו האמיתית, האובייקטיבית, את עצמו לבין הדרך שבה רואים אותו "מבחוץ". ניגוד זה איננו מאפשר לו לראות, דרך מראהו החיצוני, את יפיו האמיתי, הקשור יותר לרוחו – ובכך הוא עלול להחמיץ את האפשרות להיות יפה כפי שבכוחו להיות..