מציאות לא חומרית

 

מיומן הפילוסוף מבט הגותי על מה שקורה

 

מציאות לא חומרית

כשאתה מחבר את העובדה שהמציאות אינה חומרית, עם העובדה שהחומר הוא רק היבט אחד של המציאות, ועם העובדה שאין הוכחה, מדעית או לוגית, לכך שמותו של אדם מחסל את רוחו - מה שמשאיר את הסברה על כך במעמד של תיאוריה ותו-לא - עם העובדה שקיימת בנמצא תיאוריה טובה ואמינה יותר מבחינה לוגית מאשר תפישת המציאות כחומרית - יש לך בסיס תיאורטי מוצק לרעיון של "חיים לאחר המוות" או, במדויק יותר - נצחיות הנשמה.

המשמעות הפילוסופית-מטפיסית של הדבר היא שיש בנמצא קיום מציאותי שאינו חומרי – או, במלים האחרות: שהמציאות איננה חומרית. למעשה, לצורך ביסוס הענין די להכיר בקיומן המציאותי של עובדות כמו מחשבות, יצירי דמיון, שאיפות, כמיהות ועוד כהנה גורמים שמהווים את תכניהם של מושגים רבים אשר, בהגדרה, אינם מתבטאים בחומר במובן של עצמים, אף אם הם יכולים להשפיע על האדם או על הקורה עימו, בסופו של דבר, גם ברמה הפיזית.

כשאתה מחבר לכך את התיאוריות, העדויות והתפוצה התרבותית שיש בעולם לרעיון של חיי הנצח אתה יודע שמדובר בהרבה יותר מתיאוריה אלטרנטיבית או התנגדות לרעיון דוגמטי, מטורף ושקרי. אתה יודע שמדובר בתפישת יסוד מטפיסית שיש לה השלכות לכל תחומי החיים, החל מפסיכולוגיה, שבה היא בעלת ערך לפחות בכך שהיא מבטאת את כוח החיים לעומת המוות.