המרכסיזם חי בתקשורת המקומית

| הדפסה |

פרטים: עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37; כניסות: 956

"מלחמת מעמדות" בעיצומה בטלויזיה הישראלית

העוקב אחרי הדין ודברים החי ב"קשת" בין היו"ר למנכ"ל ולאנשי התקשורת למיניהם, שהתפתח בקשר לשידור תכנית התחקיר "עובדה" של אילנה דיין, יכול לחזות במו עיניו בצורה בה הועברה "מלחמת המעמדות" המרכסיסטית אל עולם התקשורת הטלויזיונית הישראלית, כשכל המעורבים מסתדרים לפי התפקידים הקלאסיים במלחמה זו. וזה ברור לגמרי שתכניתה של הגב' דיין מייצגת, לצורך הענין, את הפרולטריון המדוכא.

ציר העימות, כמו בעולם המרכסיזם, נע לגבי שאלת השליטה בנכסים. הווה אומר: למי שייכים נכסי הרשת או, במלים אחרות, מי אמור לקבל את ההחלטות על התכנים?

ברוח ההגיון של פילוסופיית השמאל, אסור לאפשר ל"אנשי עסקים" או ל"בעלי הון" להתערב בהחלטות הנוגעות לתכנים. במלים אחרות, מנהל השמאל בתקשורת, הרואה את עצמו כ"פרולטריון", כלומר כמי ש"עובד", מאבק על זכות העיצוב והשליטה של התקשורת מבחינת תכניה. ה"עובדים" (שבמקרה זה הם יוצקי התכנים בתכניות התחקיר וכל מי שלצידם) רואים את עצמם כבעלי זכות קביעה לגבי מנהלי הרשת ואת בעליה של הרשת כגורמים שצריכים להצטמצם ולצמצם את עצמם לתפקיד של אחזקה טכנית, פרסום מסחרי וכיו"ב.

הלאמה רעיונית

למעשה, יקבע מאבק זה, בסופו של דבר, אם "תולאם" התקשורת המסחרית ותופקע מידי בעליה המסחריים מבחינה רעיונית. אם ינצח ה"פרולטריון" – עובדי הרשות - את ה"קפיטליסטים" – בעליה – תהיה משמעותו המעשית של הדבר שתכני התכניות המשודרות ברשתות אלה ייקבעו בעיקר על ידי יוצריהן בפועל ויהיו, למעשה, תואמות את יותר את תפיסתם הרעיונית.

טבעה של תפיסה זו מומחש בטבע המאבק שמנהל ה"פרולטריון" הזה נגד בעלי הרשתות, שאיננו אלא שמאלניות בהתגלמותה. ברוח זו, יכול הציבור לנחש מראש מה יהיו הכיוונים הפוליטיים של התחקירים, החדשות וכל העמדות הרעיוניות שיופיעו ברשתות השידור הללו.