ישראל ומניע הרווח
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 950
ישראל ומניע הרווח
במדינה חופשית ומוסרית מוצדקת גביית המסים באמצעות מניע הרווח והשאיפה לרווח ולא נגדם. האזרח, לפי תפישת המדינה המתקדמת (וראה רוב מדינות המערב) אמור לקבל רווח ממסיו מכיוון שהם מוגדרים כמושקעים לרווחתו. מניע הרווח הוא, למעשה, ההצדקה הרשמית – והמציאותית - היחידה של גביית מסים. רק בישראל המפגרת חינכו אנשים שתפקודם של המסים לפגוע באזרח ושויתורו על המסים מהווה סוג של הקרבה למען השלטון. רק בישראל מחונך בעל העסק להאמין שהוא אמור להפסיד מן המס - ואח"כ מאשימים אותו, בניגוד לדרך הטבע, על כך שהוא אינו רוצה להפסיד את מה שהרוויח.
למדינת ישראל, שדואגת להכין את אזרחיה לחיים באמצעות חינוך ממלכתי, לא היה אינטרס ללמד את האזרח כי במדינות מתקדמות מצדיקות הרשויות גביית מסים מן האזרח בכך שהן מביאות לו רווח. מדוע? כנראה מכיוון שהיא איננה מעוניינת ברווחתו של האזרח - או שהיא איננה רואה שום קשר אמיתי בין גביית המסים לבין רווחתו של האזרח.
שלא כראוי, קוראת עצמה ישראל, בהשוואה למדינות המערב, מדינת רווחה. הדבר נובע, למעשה, מכך שכך או אחרת, במדינה ראויה שולט מניע הרווח בכל הגישה לכלכלה ואין האזרח או משרתיו בממשל רואים שום צורה של הפסד כמוסרית: בפני אזרח של מדינה מתוקנת עומדת רק השאלה: מהי מדיניות המיסוי הרווחית ביותר?
בהקשר זה יש לזכור כי גם הגדרת תכלית כמו סיוע לשכבות חלשות היא, ביסודה, הנחת רווח; ההנחה היא שהחברה תהיה מורווחת מכך שבניה יהיו אמידים יותר ועניים פחות. אך בחברה המניפה את דגל ההתנגדות למניע הרווח גישה זו נשארת באפלה בשל הנסיון להתחמק מ"עשיית רווחים"...
עמדתי, התומכת בעיקרון הרווח כעיקרון מוסרי, היא חלק יסודי באתיקה ובפוליטיקה של הפילוסופיה האובייקטיביסטית. לפי גישה זו, על כל עסקה להיות רווחית. היחסים שבין האזרח והרשות אינם אלא סוג של עסקה. ממשלה טובה משמעה רווחים, ממשלה רעה - הפסדים.
הכובע בוער על ראשו של מי שחושב שבנסותי להתחמק מתשלום מס אני מנסה להתחמק מלהודות בשאיפה לרווח, כי הדבר מעיד על כך שהוא זה שחושב שיש להתבייש ברווח. אם אדם כזה אחדותי, ופיו ולבו שווים - יראה לי איך הוא מוכן להפסיד ולהקריב וימסור את רכושו ללא בדיקה, מאבק או ויכוח. זה שמאשים אותי על כך שבאי תשלום מסים רציתי להרוויח לא הבין שזה בדיוק הענין שעליו אני נלחם – על רצוני (וזכותי) להרוויח למען עצמי. אני מסכים למסור לממשלה כספים, אם הם מוצאים באופן מבוקר לטובת צרכי הבטחון שלי כפי שהם מבטיחים ("המס החוזר אל המשלם") - אלא שטענת המדינה בדבר שימוש בכספי המסים לרווחתו של האזרח (כלומר לרווח שלו) שקרית ביודעין: המדינה, היודעת שכספי המסים שהיא גובה אינם מופנים לטובת האזרח, מתחמקת מעימות אינטלקטואלי לא נעים בסוגיה זו על ידי אלימות, שטיפת מוח תקשורתית וחינוך המוקדש להעלאה על נס של ערכי הויתור, ההקרבה. ספינת הדגל של מתקפת המדינה הסוציאליסטית היא הצגת מניע הרווח באור לא מוסרי.