חקיקה "חינוכית"
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 884
חקיקה "חינוכית"
בחלק גדול מן החקיקה הכפייתית מנסים המחוקקים, הרואים את עצמם כבעלי מעמד של מחנכי העם, לחנך את הציבור לערכים חיוביים:
בענין זה בולטים נציגי המפד"ל, אשר מזה שנים רבות, ובכלל זה זמן שבו ניהלו את חינוכו של העם דרך החזקתם בתיק משרד החינוך, יוזמים חוקים המחייבים את הציבור לנהגים ולערכים, הנתפסים על ידם כחיוביים. לאחרונה מצא לנכון זבולון אורלב לחנך את נערי ישראל למודעות יתר לשואה:
הצעת חוק מחייבת ביקור תלמידים ב"יד ושם"
טולי פיקרש הצופה 24.4.06
יו"ר המפד"ל ח"כ זבולון אורלב הגיש הצעת חוק המחייבת ביקור תלמידים ב"יד ושם".
עפ"י הצעת החוק, מוסדות החינוך יחייבו לקבוע ביקור ולימוד של השואה ב"יד ושם" כך שכל תלמיד יבקר במוזיאון השואה פעם אחת לפחות...
אורלב ציין כי העובדה שרק מחצית מתלמידי בתי הספר מבקרים כיום ב"יד ושם" היא "אבסורד הסותר את מטרות החינוך הקבועות בחוק, לפיהם יש להנחיל את זכר תודעת השואה והגבורה ולחנך לכבדם.
למותר לציין כי ישראל הסוציאליסטית, אשר היתה מאז ומתמיד אחת מהנהנות העיקריות של "הנחלת זכר תודעת השואה" לדורות של אזרחים ישראליים פוטנציאליים מן התפוצות, לא טמנה ידה בצלחת מלמנוע מחובשי הכיפה דריסת רגל במוסדות כמו "יד ושם" אחרי שאישרה תלייה במוסד של תמונות שמבחינה הלכתית אסור לשומר מצוות לראותן. סביר שבתאוות החקיקה ה"חינוכית" לא הבחין השר הדתי בתמונות אלה, כפי שלא הבחין באיסור ההלכתי החמור על הוצאת כספים מן הציבור בעל כרחו, שמעורבת בהכרח בכל חוק והנחייה ציבוריים.
חיידק התסמונת הכפייתית הדביק מזה כבר את כל אנשי הציבור, ללא הבדל דת, גזע ומין. במסגרת תאוות החקיקה גם נחצים גבולות בין הדתי והחילוני ואף החילוני, החש קרבה ליהדות, מוצא לנכון להתקרב אליה – כמובן, באמצעות חקיקה "חינוכית".
על כך מעידה הכתבה הבאה:
יוזמה לעגן בחקיקה את השבת "כיום התרבות, הבילוי והמנוחה"
טולי פיקרש הצופה 26.4.06 מספרת לנו על "קבוצת חברי כנסת שאינם דתיים, הפותחת ביוזמה לעגן בחקיקה את השבת כ"יום התרבות, הבילוי והמנוחה".
היא ממשיכה:
"...יוזמי המהלך הם חברי הכנסת נתן שרנסקי ומיכאל איתן, אריה אלדד ודב חנין..." נאמר בכתבה. הם "מציינים כי הצעת החוק מבחינה בין פעילויות מותרות כפתיחת מקומות בילוי... לבין אלו שאסורות כפעילות מוסדות ציבור... – למעט פעילות חיונית."
"יוזמי המהלך..." נאמר בכתבה, מדגישים את הצורך "לעצב את אופיו של יום המנוחה הישראלי ולאו דוקא מסיבות דתיות".
בהערה אחרונה זו גלום, אם ישימו לבם לכך שומרי המצוות העובדים את אליל המדינה הממלכתית, הרעיון שבחקיקה מסוג זה יכולים חובשי הכיפה להשניא עצמם על הציבור. בפעולה מסוג זה מתקרבים הם להגשים בדיוק את החשש המיתי של החילוני-שמאלן מפני כפיה דתית. אין כמו חקיקה מסוג זה כדי להמחיש עד כמה הצליח החינוך השלטוני לדרוע את ערכי הכפיה שלו בתודעת האדם הדתי.