ניצול

ניצול

שוב ושוב עולים לכותרות מקרים שבהן מנוצלות נשים – או, לפחות, מוטרדות למטרות ניצול. ארגוני זכויות נשים מתלכדים לעוד ועוד הפגנות והתרעות לגבי סוג זה של ניצול ומשקל כבד של מחאות הולך ונערם על כף המאזניים לטובת הצלת נשים מניצול.

לאט לאט נוצר בציבור הרושם כי הנשים הן שמהוות מושא לניצול – ומחוץ לכך שהדבר מטיל, באופן טבעי, את האשמה לכך על הצד המנוגד של המתרס: הגברים, הדבר גם מנכס את הניצול לטובת הפמיניזם, שמתרכז בעוול הנגרם לנשים והופך אותו לבעלים הבלתי רשמיים של מחאה שביסודה עליה להיות רחבה בהרבה; הניצול בחברתנו קיים בתחומים רבים ומגוונים שחורגים ממסגרות של מין אחד בלבד.

בחברתנו – גם אם נתמקד רק בישראל של היום – מתרחש ניצולם של גברים ונשים, ילדים וזקנים, יהודים ולא-יהודים, ישראלים וזרים באופן מחפיר על ידי רשויות השלטון השונות, המנצלות אותם ופוגעות בזכויותיהם בתחומים רבים: לא רק שמערכות המיסוי של מדינת ישראל בוזזות את כל בעלי ההכנסה ממשאביהם, כמעט כל מנגנון ציבורי מוצא לנכון להוציא מידי האזרחים עוד ועוד משאבים לטובתו. מדובר בפעולתן של רשויות אזוריות רבות, המממנות את פעילותן יותר ויותר על ידי דרכים שונות לגביית כספים מן האזרחים. חלק גדול מארגונים אלה עוסק בפעילויות שיש ספק גדול לגבי חוקיותן, שלא לדבר על צדקתן, כמו חינוך, אמנות וסעד, שלגביהן הוא מוסיף, על ידי גביה משלו, על תקציבים שהוא מקבל מן הממשל המרכזי, המבוססים מלכתחילה על מיסויו הכבד של האזרח הישראלי. למותר לציין כי חלק גדול ממסים אלה אינו חוזר אל המשלם אותם.

רבים מזכויותיהם של האזרחים אינם ידועות להם בשל מיעוט המידע הקיים בציבור בנושא; בין המחדלים הרבים בתחום זה ניתן למצוא את שרידי ניצולי השואה, אשר המדינה הלאימה מאז קומה ועד היום את כספי הפיצויים שהתקבלו בעבורם מאירופה ונכסים מוקפאים בבנקים ובמצבי צבירה אחרים, ששייכים להם מבלי שהם עצמם יכולים לגשת אליהם. כמו כן מלאה הארץ באזרחים מבוגרים רבים, ילידי חוץ, שהם בעלי זכויות אך אינם שולטים בשפה בצורה שדי בה כדי לממש זכויות אלה – והן נותרות, בשל כך, על הנייר כאפשרויות לא ממומשות.

כך, בזמן שכל המנגנון הממשלתי והמנהלתי של המדינה משקיע משאבי-עתק במה שמוצג כלפי הציבור כמאמץ למנוע סוגי ניצול שונים: מניעת ניצול עובדים על ידי מעסיקיהם, מניעת סחר בנשים על ידי סרסורים, מניעת זבניות מרכולים מעמידה ממושכת ליד הקופה וקיפוח שכרם של נערים העמלים בחופשתם, מבצע הוא פעולת ניצול עצומה של מגזרים שלמים, שבהם הוא מדכא את זכויות הרבים ומונע מהם לקבל את מה ששייך להם בזכות.

המנצל הראשי בחברתנו אינו מעסיק או איש עולם תחתון אלא המדינה עצמה, שמקורם של רוב משאביה מבוסס על ניצולו של האזרח החלש, האנונימי, שאין לצדו שום עמותה...

בפעם הבאה שמראים לכם תמונות של הפגנה למען זכויות עובדים או שמזמינים אותכם להשתתף במחאה על ניצול פרטי זה או אחר – מה שיכול להיות מטופל על ידי מערכות המשפט של המדינה באופן פרטי – זכרו את ניצולו של מי משרתת האשליה.

ניצול

שוב ושוב עולים לכותרות מקרים שבהן מנוצלות נשים – או, לפחות, מוטרדות למטרות ניצול. ארגוני זכויות נשים מתלכדים לעוד ועוד הפגנות והתרעות לגבי סוג זה של ניצול ומשקל כבד של מחאות הולך ונערם על כף המאזניים לטובת הצלת נשים מניצול.

לאט לאט נוצר בציבור הרושם כי הנשים הן שמהוות מושא לניצול – ומחוץ לכך שהדבר מטיל, באופן טבעי, את האשמה לכך על הצד המנוגד של המתרס: הגברים, הדבר גם מנכס את הניצול לטובת הפמיניזם, שמתרכז בעוול הנגרם לנשים והופך אותו לבעלים הבלתי רשמיים של מחאה שביסודה עליה להיות רחבה בהרבה; הניצול בחברתנו קיים בתחומים רבים ומגוונים שחורגים ממסגרות של מין אחד בלבד.

בחברתנו – גם אם נתמקד רק בישראל של היום – מתרחש ניצולם של גברים ונשים, ילדים וזקנים, יהודים ולא-יהודים, ישראלים וזרים באופן מחפיר על ידי רשויות השלטון השונות, המנצלות אותם ופוגעות בזכויותיהם בתחומים רבים: לא רק שמערכות המיסוי של מדינת ישראל בוזזות את כל בעלי ההכנסה ממשאביהם, כמעט כל מנגנון ציבורי מוצא לנכון להוציא מידי האזרחים עוד ועוד משאבים לטובתו. מדובר בפעולתן של רשויות אזוריות רבות, המממנות את פעילותן יותר ויותר על ידי דרכים שונות לגביית כספים מן האזרחים. חלק גדול מארגונים אלה עוסק בפעילויות שיש ספק גדול לגבי חוקיותן, שלא לדבר על צדקתן, כמו חינוך, אמנות וסעד, שלגביהן הוא מוסיף, על ידי גביה משלו, על תקציבים שהוא מקבל מן הממשל המרכזי, המבוססים מלכתחילה על מיסויו הכבד של האזרח הישראלי. למותר לציין כי חלק גדול ממסים אלה אינו חוזר אל המשלם אותם.

רבים מזכויותיהם של האזרחים אינם ידועות להם בשל מיעוט המידע הקיים בציבור בנושא; בין המחדלים הרבים בתחום זה ניתן למצוא את שרידי ניצולי השואה, אשר המדינה הלאימה מאז קומה ועד היום את כספי הפיצויים שהתקבלו בעבורם מאירופה ונכסים מוקפאים בבנקים ובמצבי צבירה אחרים, ששייכים להם מבלי שהם עצמם יכולים לגשת אליהם. כמו כן מלאה הארץ באזרחים מבוגרים רבים, ילידי חוץ, שהם בעלי זכויות אך אינם שולטים בשפה בצורה שדי בה כדי לממש זכויות אלה – והן נותרות, בשל כך, על הנייר כאפשרויות לא ממומשות.

כך, בזמן שכל המנגנון הממשלתי והמנהלתי של המדינה משקיע משאבי-עתק במה שמוצג כלפי הציבור כמאמץ למנוע סוגי ניצול שונים: מניעת ניצול עובדים על ידי מעסיקיהם, מניעת סחר בנשים על ידי סרסורים, מניעת זבניות מרכולים מעמידה ממושכת ליד הקופה וקיפוח שכרם של נערים העמלים בחופשתם, מבצע הוא פעולת ניצול עצומה של מגזרים שלמים, שבהם הוא מדכא את זכויות הרבים ומונע מהם לקבל את מה ששייך להם בזכות.

המנצל הראשי בחברתנו אינו מעסיק או איש עולם תחתון אלא המדינה עצמה, שמקורם של רוב משאביה מבוסס על ניצולו של האזרח החלש, האנונימי, שאין לצדו שום עמותה...

בפעם הבאה שמראים לכם תמונות של הפגנה למען זכויות עובדים או שמזמינים אותכם להשתתף במחאה על ניצול פרטי זה או אחר – מה שיכול להיות מטופל על ידי מערכות המשפט של המדינה באופן פרטי – זכרו את ניצולו של מי משרתת האשליה.

נתונים נוספים