ההודעה שלא נמסרה

ההודעה שלא נמסרה

המסר שישראל צריכה להעביר

 

על מדינת ישראל מוטלת חובה עקרונית: לייצג את ערכי היהדות כלפי העולם כולו.

 

מדינת ישראל צריכה למסור לעולם, לנוכח כל איום כלשהו – ואלה של אירן וסוריה מספיקים לצורך זה – כי היא איננה מכבדת את הגישות המוסריות שבהן נוקטות מדינות לא יהודיות, כמו מוסלמיות, נוצריות או אחרות. בהקשר זה, אם תותקף ישראל באופו שיסכן את חיי אזרחיה היא תמצא לנכון להשיב מלחמה שערה נגד מתקיפיה ומסכני שלומה לפי ערביה שלה.

 

מדינת ישראל תנהל את ההגנה העצמית שלה בכמה דרכים שאינן מקובלות על העולם של היום; ראשית לכל, היא תבצע את חיסול כלי המלחמה של האויב באמצעות פגיעה ישירה בלתי מוסכמת על הסכמי העולם שמסביבה. שנית, היא תחיל את ריבוניותה באופן מקיף על כל שטח שבו תפעיל את כלי המלחמה שלה. שלישית, היא תשגר מסרים של שבי, תפיסה וענישה של כל קציני ומנהיגי הצבא התוקף אותה, החל מן הקצינים הזוטרים ועד לבכירים.

 

ברוח מוסריות שונה, שאיננה מקובלת על העולם, מדיניות ההגנה העצמית של ישראל תתייחס לכל מנהיג פוליטי בכיר שימצא לנכון ליזום פעולת תוקפנות כנגדה, ובהקשר זה תראה את עצמה חופשיה להרגו כנקמה ועונש בשל כך. 

 

במסגרת מדיניותה של ישראל צריכה היא להכריז מלחמה אישית על מנהיגים כמו אחמדיניג'אד, אסד או ארדואן אשר מבקשים לפגוע בה ואשר מצהירים הן על חוסר צדקתה והן על כך ששומה על חיילי צה"ל ו/או אזרחי ישראל לשלם על טעויות ההנהגה.