בעיית פליטים

 

בעיית פליטים

לקראת יום השנה השישים להצבעה באו"ם על תכנית החלוקה כדאי לזכור כי אם היו מקבלים מנהיגי ערב את תכנית החלוקה הרי שלא רק שהמלחמה הנמשכת מאז ועד היום הייתה נמנעת, גם לא הייתה נוצרת בעיית הפליטים. מאז, לא רק שהנצחתה של בעיה זו הפכה כבר לחלק מובנה בתעמולה ובמדיניות הערבית נגד ישראל, אלא שאין ספק שזו הטילה משקל של ממש על החלטות פוליטיות רבות של מדינת ישראל עד ימינו.

מה שבדרך כלל לא נזכר בהקשר זה – ושיש לזכור – הוא מה שנחשף לאחרונה במאמר שפורסם בקנדה בשם 'הגירוש הנשכח' מאת ארווין קוטלר, הוא מזכיר אירוע שכוח יחסית שהתרחש באותה תקופה בארצות ערב: גירושם ועקירתם משם של כמעט מיליון יהודים. בהקשר זה מסתבר כי בעוד שהפליטים הערבים, שהפכו לבעיה נודעת, זכו ל-126 החלטות באו"ם, הפליטים היהודים לא הוזכרו כלל מאז ועד היום.

המחדל, בהקשר זה, הוא של ממשלת ישראל. זו, שהתיימרה בהזדמנויות שונות לייצג את העם היהודי – כמו, למשל, בנושא הפיצויים מגרמניה - נקטה בשתיקתה ממושכת בענין הפליטים היהודים שגורשו מארצות ערב. רשלנות זו מודגשת במיוחד על ידי העובדה שכשלא כמו במקרה של הערבים שברחו בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות שהתחוללו בשנת 48, הוחרם ונבזז חלק גדול מרכושם של היהודים על ידי מדינות ערב בשנים שאחרי מלחמת העצמאות.

יש, במובן זה, הבדל עצום בין הפגיעה שספגו הפליטים הערביים לבין זו שהוסבה לפליטים היהודיים. בזמן שהראשונים נפגעו כתוצאה ממלחמה שנפתחה על ידי בני אומתם ונעקרו ממקומותיהם ללא שום יוזמה מכוונת מצד ישראל – מה שמודגש על ידי העובדה שהערבים שנותרו במקומותיהם לא נפגעו כלל מבחינת זכויותיהם, היו היהודים תושבי מדינות ערב קרבן למדיניות פוליטית ממוסדת מצד מדינות אלה. במסגרת מדיניות זו, אשר השתמשה בסכסוך עם ישראל כבתירוץ, נפגעו קהילות יהודיות רבות, שרבים מבניהן הפכו לחסרי כל בעטיו של חוק אלים. אחד משיאיו של התהליך התחולל בעירק, כאשר נושלו מזכויותיהם היסודיות מאות אלפי יהודים, שחלקם הגדול השתייך, במונחים של ימינו, למעמד הבינוני האמיד, ונושלו ממרבית רכושם.

את ההזדמנות שנוצרה כדי להשיב רכוש זה בעת הפלת משטרו של סדאם חוסיין לא ניצלה מדינת ישראל כלל, ולו רק כדי להעלות על נס את עצם עובדת היות מרביתם של היהודים שהגיעו מארצות ערב קרבנותיו של שוד מאורגן. אך לאור עקביותה של מדיניות ישראל במחדלים מסוג זה, גם כשמדובר בדאגה לעניני פליטי השואה האירופאית, יש לשאול באם מדובר רק בתופעה של רשלנות או שמא מאחורי הקלעים שלה מסתתרת מדיניות מכוונת, המבוססת על ענינים הנסתרים מעיני הציבור.

שכן אם מדובר, חלילה, למשל, בהסכמים שנעשו בין מדינת ישראל לגורמים בינלאומיים על חשבונם של פליטים יהודיים חמור הדבר ביותר, אף כי אין להוציא מכלל מחשבה כי זו יכולה להיות הסיבה לכך שמדינת ישראל לא מצאה לנכון לטפל כמתבקש בענינם של פליטי העם היהודי, אשר נבזזו מרכוש רב בעולם כולו. כך או כך, מחדל זה בוטה במיוחד על רקע "ניפוחן" המלאכותי של מדינות ערב את בעיית הפליטים המזרח תיכונית.