הבא להורגך

הבא להורגך

האלטרנטיבה המוסרית

מוסר ראוי מועיל למחזיקים בו, אך המוסר המקובל על רבים בעולם של היום מסכן פעמים רבות את המשתמש בו ואף מביא לחיסולו. מדובר בתפיסת מוסר בלתי מוסרית בעליל, אשר המחזיק בה פועל למעשה נגד עצמו. אין צורך להיות נבון במיוחד כדי להבין כי מוסריות זו "הושתלה" במערכות האנושיות הקיימות בכדי לפגוע בהן על ידי אויבים מקדמת דנא – וכי אויבים אלה נהנים בכל פעם שהמוסר המוצהר נשלף לצורך שימוש כנגד המשתמשים בו, כמו מוקש שיעילותו מעולם לא הוקהתה.

למותר לציין כי אלה שהטמינו מנגנון הרס זה מקפידים שלא לפעול לפיו בעצמם, אף כי הם תומכים במוצהר בפעולה על פיו כדי לגרום את הנזק הגדול ביותר למשתמשים בו.

מהו טבעה היסודי של מוסריות בלתי מוסרית זו, הפוגעת במחזיקים בה? מדובר, כאמור, בהטעייה, במעשה רמיה, המציג את עצמו כרעיון שנועד להועיל לחיי אדם, אך למעשה פועל כדי לפגוע בהם. הטעייה זו היא, כאמור, חלק מאיסטרטגיה מתוחכמת המופעלת בידי האויב – אך הקושי בחשיפתה וגילויה הוא בכך שלא מדובר באויב מקומי בסכסוך מקומי, אלא באויב עקרוני, כללי ומקיף, המכוון נגד כל בני האדם הטובים באשר הם. ככזה, רוע זה מסתתר בתחפושת של דמות חיובית: רמאותו את האדם מסתתרת מאחורי תדמית של איכפתיות ודאגה לחיי אדם. לכן, את המוסר הלא-אנושי ניתן למצוא נתמך בעיקר ברשות המרומים על ידו: ברשות בני אדם המציגים עצמם ככאלה שענינם איכות חיים מוסריים גבוהה במיוחד. אנשים אלה, הפועלים בשירותו של רוע זה (חלק גדול מהם אף מבלי לדעת זאת) תומכים בפעולות חיים שרבה בהם ההתחשבות בערכים אנושיים חיוביים. אך לצורך התחשבות-לכאורה זו נוקטים הם בסיכון כה גבוה של חיים, עד שניתוח שכלתני יראה כי למעשה, מבלי דעת, תומכים הם בקיפוח חיים.

בכך גם נעוץ המפתח להבנת הכשל המעורב בפעולתם של תומכי רוע אלה: יכולתם התבונית הנמוכה; זו איננה מאפשרת להם לאחד בין פעולותם להשלכותיה ולכן אין הם מבינים את משמעויותיהן המעשיות של פעולותיהם. דבר זה בולט במיוחד בתחום הפעולה למען החיים, שכן ערך החיים בכלל וחיי אדם בפרט נתפש על ידי רוב בני האדם כערך גבוה. לפיכך, נותנים בני אדם רבים מקום של כבוד לערך זה בסולם הערכים שלהם. אך למעשה, בשל העובדה שהם אינם עוסקים בחשיבה הגותית רבה לגבי ערכים, אין בני אדם אלה עוסקים בבחינה מעשית של ערכים אלה מבחינה עובדתית ולרוב הם מסייעים לגילויהם החיצוניים על יסוד רגשני ו"ללא שאלות". בכך טעותם; זהו ההקשר שבו רצונם הטוב, כאשר אינו חמוש בתבוניות מעמיקה, הופך אותם למשרתי הרוע, שכן אז הם חשופים לניצולם על ידי אלה הפועלים נגד האנושיות.

העולם של היום מלא בבני אדם כאלה, הגדושים ברצון טוב, אך המסייעים לרוע מבלי לבדוק את פרטי הסיוע שהם נותנים לו. בשל חוסר בהפעלת מחשבה כהלכה אין הם נותנים את הדעת על המידה שבה מותר לסכן ערכים למען ערכי חיים - ובשל ההנחה הרגשנית שאינם בודקים לאשורה, שמדובר בערכים גבוהים, אין הם שמים ליבם לעובדה כי פעמים רבות הם נמצאים מסכנים חיים של בני אדם טובים למען כאלה שאינם כאלה – ואף למען כאלה המהווים בעצם קיומם סכנה לערך החיים של בני אדם אחרים. לכן פעמים רבות נמצאים אוהבי האדם הבלתי-חושבים מסייעים לארגונים שונאי אדם, היודעים איך להציג את עצמם באמצעות שקרים וזיופים מתוחכמים כאילו גם הם אוהבי אדם.

האופייני לתביעות נציגי שיטות המוסר הפושעות, המכוונות נגד חיי האדם, הוא בדיוק התמחותם בהגנה על פושעים שעוסקים דרך קבע בנטילת חיי אדם. בשרשו של מוסר זה, שאינו אלא מה שמוכר בחברתנו כמוסר הנוצרי, קיבל עליו, בפעם הראשונה בהסטוריה, חלק מהאנושות מצווה שנוגדת את הרעיון הטבעי של ההגנה העצמית: פעולה המנוגדת לענין העצמי. פעולה מסוג זה, אשר איננה רואה את החיובי בשאיפה האנושית לרווח, היא מיסודותיו של המוסר האנטי-אנושי, שכן היא מטעה את המחזיקים בו להאמין שניתן למצוא רווחיות בויתור. אלה המאמינים בכך, אף כי אין הם דוגלים בגישה מוסרית זו, תומכים בפעולה אנטי-מוסרית בתוקף היותם מתנגדים לפעולת האדם למען עניניו.

למעשה, מה שגורם מאז ומתמיד לבעיות בסדר העולם - היה תמיד זה שבצד המוסר החיובי, היצרני והמפרה, המעודד בני אדם לפעול למען הגדלת רווחיהם הפרטיים, תמיד היו קיימים בנוף האנושי גם אלה התומכים במוסר הפוך, כזה שרואה את הדבר הנכון מבחינה מוסרית בוויתור על רווחים ובבקשת ההפסד. אלה היו כוחות אשר הביאו לעולם את המוסר הלא-מוסרי, זה המעודד בני אדם לראות רווח בכל צורה של הפסד אנושי, בכל צורה של ניגוד, פגיעה, חולי ומוות. אנשי המוסר המעוות הזה השרישו אותו בעולם – וחינכו את בני האדם לעמול נגד עצמם, נגד חייהם, נגד כל מה שטוב, יפה ומועיל.

זוהי משמעותה המעשית של הקריאה המוסרית הקבועה נגד רווחיות, השולטת בחלקים מחברתנו. מוסריות זו, שמדי פעם מרימה את ראשה, קוראת נגד פעולה רווחית, נגד יעילות, נגד שיתוף פעולה בין בני אדם (ובמיוחד פעילות עסקית) ולמעשה היא מופיעה בכל מקום שבו מתקיימת התארגנות למען ענין אנושי, כדי לשתקה ולהכניעה. אז היא מתקיפה את המוסר האנושי בהוקעתה אותו כמכוון להשגת רווחיות ולשיפור המצב האנושי כאילו מדובר במטרות לא-מוסריות. אלה מבני האדם אשר מאמינים כי אין מטרתו של האדם חיים טובים עלי אדמות הם בין הראשונים הנופלים בפח זה.

למעשה, הקושי בהדברתה של שיטת מוסר זו הוא ביכולתה לרמות את בני האדם ולהציג עצמה כפועלת לטובתם כאשר היא מטיפה למען רעתם ובעד אויביהם. היא במיוחד עושה זאת כאשר הם מנסים להגן על עצמם מפני בני אדם רעים המתקיפים אותם. אז שולפת מוסריות זו את נשק הרחמים ומגינה עליהם באמצעותו. ניתן לזהותה במיוחד כאשר היא מגוייסת לתמוך ברוצחים במסווה של דאגה ואיכפתיות לצרכיהם. הדבר נפוץ במיוחד בזמננו בהתארגנויות בינלאומיות של שוחרי אדם לטובת "זכויותיהם" (כביכול) של מי שפעילותם הראשית מכוונת כנגד זכויות האדם. במיוחד מקשות הן על הגנתו העצמית של האדם מפני אויביו – ובמיוחד כאשר ישנו נסיון להקדים תרופה למכה ולמנוע התקפה כזו באיבה. בהקשר זה אופייני למוסריות הלא אנושית להפריע למי שמנסה ליישם את הרעיון המוסרי המבוטא באמירה היהודית "הבא להורגך השכם להורגו".

בהקשר זה, אין המוסריות הלא-אנושית מצדיקה את המתגונן כאשר הוא מנסה ליזום מניעה של התקפה המכוונת נגדו מצד רוצח. בכך שאיננה מכירה בזכות ההגנה העצמית המונעת של הקרבן חושפת המוסריות השלילית את עצמה כשיטה שרואה את זכותו של התוקפן לקיום כגדולה מזו של הקרבן ואת עצמה כמכוונת נגד המוסר האמיתי ונגד האדם. זהו, על כן, גם סימן ההיכר של המוסר המנוגד לאנושיות: העדפתו את הרוצח על הקרבן.