חירות בסכנה

 

חירות בסכנה

על אויבים בתחפושת

המצב בדמוקרטיות העכשוויות חמור במיוחד בשל האמונה הטפלה שהן מייצגות חופש. אחרי חיים שלמים בדיקטטורה הדמוקרטית שבה מחונך האזרח להאמין כי הוא חי בחברה חופשית הוא מאמין שהוא חי בתנאים של חופש והוא יקריב את חייו כדי להגן על חברתו בהנחה שכל צורה אחרת של משטר תהיה פחות חופשית משלו. ואף כי נכון שאזרח העולם המערבי חי במדינות חופשיות יותר מאחרות, אין הן חופשיות באמת. השנים חולפות והעולם, תוך כדי הצהרות על חופש, מתקדם בבטחה לקראת דיקטטורה מלאה; הבורות הפילוסופית הכללית לגבי היחס בין דיקטטורה לחופש מאפשרת לנגע הזיהום האנושי הגדול ביותר בהסטוריה להתפשט על פני כל כדור-הארץ בתחפושת המסווה המושגי האכזרי ביותר: מושג הדמוקרטיה.

באמצעות מושג הדמוקרטיה מתחזה הדיקטטורה לחופש, שכן אין רוב בני האדם במערב מבחינים עוד בין המושגים "שלטון העם" ו"שלטון הרוב" וסוברים ששניהם מייצגים חופש.

רוב בני העולם המערבי, שעשה צעד משמעותי לקראת החופש בחמש-מאות השנים שמאז הרנסנס, שכחו את המורשת החשובה שהושגה במחצית האלף הזו, זו של התפתחות הפוטנציאל האנושי של היחיד, מורשת שרק היא היסוד האמיתי לחופש, שחברה שבה לא נשמרות זכויותיו של היחיד איננה חופשית.

בני המערב מאמינים היום ש"במידה מסויימת" יש חובה להגביל את היחיד "לטובת החברה" ואינם שמים כלל לב לעובדה שמושג היחיד הוא העומד ביסוד מושג החברה הנאורה, וששמירה על זכויות היחיד היא הסיבה לכך שהחברה בעולמם השיגה כה הרבה.

מה שהולך ונשכח בעולם החופשי הוא החופש. למעשה, הולכת ונשכחת המידה בה מהווה החופש תנאי לביטוי אנושיותו של האדם ועד כמה אין האדם יכול לשמור על אנושיותו ללא הגנה ראויה על חירותו כמו על שאר זכויות האדם היסודיות שלו.

האמירות הכלליות, השטחיות והשקריות המציגות את הדמוקרטיה כשיטה חופשית המהווה אלטרנטיבה לדיקטטורה מסוות את העובדה שמדובר בשינוי חיצוני בלבד, כזה אשר מחליף את הדיקטטורה של היחיד בדיקטטורה של רבים, במיוחד בחברות שבהן שולטים "נציגי" ההמון המעטים בחברה, תוך כדי דיכוי זכויותיהם הטבעיות ובראשן הזכות לחופש.

ברוב המדינות שעליהן השתלטה הצליחה הדמוקרטיה המודרנית למוטט את הממסד החופשי אשר שמר בהן על צלם האדם. בחברה אנושית ראויה נשמר החופש באמצעות ההגנה שמקבל היחיד על זכויותיו היחידאיות. קבוצה שבה אין היחיד נהנה מהגנה מוחלטת על זכויות האדם שלו ואינו מסוגל לממש באופן מלא את חופש הבחירה שלו, איננה חברה אנושית אמיתית אלא קבוצה של בני אדם שאינם מממשים את אנושיותם, שכמוה כעדר חייתי, למעט העובדה שבני אדם מסוגלים להתאכזר אל חברי השבט שלהם הרבה יותר משמסוגלות חיות עדר לעשות זאת לאחת מעדרן.