טבעה של קניניות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1006
טבעה של קניניות
בימים אלה של המשבר הכלכלי בארה"ב מותקף הרעיון הקפיטליסטי כמעט בכל כלי התקשורת. העימות בין הקפיטליזם והסוציאליזם ניטש על נושא הקצאת משאבי הציבור מזה דורות, אך הוא התגבר לאחרונה, במיוחד באווירה החברתית-ציבורית הקיימת בעולם המערבי. עולם זה, הנשלט על ידי תנועות פסוודו-נוצריות – כולל מדינת ישראל - מעניק לסוציאליזם מעמד של גישה הומנית המתחשבת בזולת החלש ומתנגד לכלכלה החופשית כאילו היה זה ביטוי של גישה המנוגדת לאנושיות.
בישראל זכתה לאחרונה השיטה הקפיטליסטית בכינוי "קפיטליזם חזירי". כינוי זה נשמע באחת ההזדמנויות מפי נשיא המדינה, שמעון פרס, אף כי לא ברור אם הוא זה שהמציאו. כך או כך, נקלט ביטוי שלילי זה בתודעת הציבור הישראלי עד כדי כך שבהקשר המשבר הכלכלי בארה"ב מצא לנכון מנחה התכנית הפוליטית בשידור הממלכתי הישראלי לציין שלוש פעמים בערב אחד את הביטוי "קפיטליזם חזירי" כמבטא את הסכנה הנשקפת לכלכלה. ריבוי השימוש בביטוי זה מנחיל בציבור תפישת איחוד בין הכלכלה החופשית למגמת בקשת הרווח העצמי בצורה שממנה משתמע כי זו האחרונה היא שלילית מבחינה מוסרית ואף מהווה איום על החברה.
אך הדבר בעייתי במיוחד על רקע העובדה שהקפיטליזם מבוסס על קנין פרטי, שהוא תוצר היכולת האנושית לתכנון ארוך טווח, המתבטא בצבירת ערכים. להצמיד שיטה כלכלית זו לבעל החיים הידוע בתרבות כבעל טבע לא בררני, המבטא תשוקות ופעולות ירודות, יש משום שקר גס ומגמתי. לימוד לעומק של מהות הכלכלה יביא לכך ששקר זה ייחשף כמזימה של ממש נגד ההיבט הנאצל ביותר בטבע האדם: היכולת היצרנית שלו.
בהקשר זה לא יהיה זה מיותר להזכיר לאזרח הישראלי כי הבקשה לרווחים, שהיא המניע היסודי של כל צורת חיים, מתבטאת ביכולתה הייחודית של רוח האדם לראות רווחים מעבר למימד החומר שמסביב לו. הקפיטליזם הוא זה המבטא את יכולתו של האדם, המיוחדת לו, לראות רווחים גם בפעולות כלכליות התובעות תכנון בן שנים והשקעות ארוכות טווח כמו בניית מסילות ברזל, שדות תעופה, נמלי שיט או בתי חולים.
בהקשר זה אין מושג הרווח מצטמצם לרמה החומרית של הקיום או לרווחתו של היחיד בלבד. בקפיטליזם חזקה המודעות לכך שלכל אדם רווח גם בפעולתו למען בני אדם אחרים, כמו בני משפחתו, עמו וכלל בני עולמו. כל תועלת שהאדם מביא בפעולתו למען אלה מקובלת עליו כרווח נקי. אך זה נכון רק באם הוא אדם נאור, הרואה תועלת בחברה חופשית וצודקת, המאפשרת לו לפעול כדי להגשים את רצונותיו. זה איננו נכון אם אדם מבין את העולם כמו חזיר, המעונין רק במה שנמצא בערימת הזבל שמולו. אדם כזה – כמו החזיר – איננו באמת קפיטליסט. אם יצור אנושי מעוניין רק ברווח חומרי הוא מייצג רמה אנושית נמוכה ביותר, שבמקרה הטוב מתגלמת בדמותו של ילד קטן המעוניין בגלידה. במקרה הגרוע, זהו אדם ירוד, השייך לשונאי הקפיטליזם.
קפיטליזם מלא, שהוא הביטוי הכלכלי הנאצל ביותר של רוח האדם זקוק לחופש מלא. אין בחופש זה כדי להבטיח שכל בני האדם יהיו טובים, מוכשרים ועשירים, אך זהו התנאי ההכרחי לכך שדבר לא יגביל את הטוב, הכשרון והעושר בדרכם בעולם האנושי. בעולם לא קיימת היום מדינה שבה שולט הקפיטליזם באופן טהור, כלומר שאין בה מידה של פגיעה בחופש. עם זאת, מכיוון שהקנין האנושי, יסוד הקפיטליזם, הוא מפתח קיומו של השוק האנושי, תמיד קיים היבט קפיטליסטי כלשהו בחברה אנושית שיש בה מסחר.
בהקשר זה, הקפיטליזם הוא זה שמביא לכך שיש גם למדינה כמו ארה"ב, אף על פי שאיננה קפיטליסטית באופן מלא, יכולת להפיץ שפע יצרני על העולם כולו. יכולת זו של ארה"ב, הבאה לידי ביטוי בכוח הקניה של מטבעה, הדולר, נובע מכך שיש בה חופש כלכלי גדול יחסית. די בכך שמידת הקפיטליזם שמאפשרת השיטה האמריקנית גדולה יותר משיש במדינות עריצות כדי לאפשר לה להיות גם המדינה החזקה ביותר בעולם בכל היבט שהוא, בין אם הוא טכנולוגי, כלכלי, צבאי, פוליטי או אחר.
היותה של ארה"ב קפיטליסטית קבעה גם את מגמתה המוסרית. עוצמתה של ארה"ב, אשר הצילה פעמיים את העולם החופשי במלחמות העולם הגדולות ואשר מגינה עליו היום מפני הברברים המאיימים עליו, עולה בקנה אחד עם מוסריות החופש, הקיימת בהצהרות היסוד של חוקתה. במובן זה, ארה"ב היא אשר הצילה את העולם החופשי מידי מתנגדי הקפיטליזם, אף כי אלה עדיין נלחמים נגדו בעולם(*).
ההקפדה על זכויות הקנין הקיימת בתרבות האמריקנית היא המשמרת את מידת החופש היחסית הגדולה שיש באומה זו, שהיא, בימינו, האומה החופשיה ביותר עלי אדמות. בהתחשב בכך שהחופש, המהווה את לב חיי הכלכלה האנושית, הוא גם המפריד בין מדינות וחברות מוסריות ולא מוסריות, משמעותו של דבר זה היא שארה"ב היא האומה המוסרית ביותר הקיימת היום. החופש של בעלי הקנין לסחור במה ששייך להם בהתאם לבחירתם, מבטא את מוסריות היסוד של הקפיטליזם. באשר הוא קיים, קיימים באופן פעיל היצירה האנושית, הרווחים והשפע שהם פירותיה.
מתנגדי הקפיטליזם נוהגים להאשימו בבעיותיה של האנושות, אך בד בבד הם תובעים ממנו שיעניק לה את עושרו. מכיוון שתביעה זו כמוה כתביעתו של שודד או גנב, אין תמה על כך שמתנגדי הקפיטליזם נוהגים להאשימו בכך שהשיג את עושרו על ידי שוד אומות חלשות. בהאשמה מסוג זה הם משיגים, בצד מה שהם מצליחים להוציא ממנו, מטרה חשובה להם: הצהרה על אמונתם בכך שהעושר האנושי נובע מאלימות.
עצם המחשבה שמקורו של הקנין בשוד מנוגד עקרונית לגישה האנושית היסודית של האדם המוסרי, אשר עושרו מבוסס על יצרנותו. אך הגישה האנטי-קפיטליסטית, זו שמהווה את יסוד הארגון של המדינה הסוציאליסטית, מבוססת על שוד. בעוד שהקפיטליזם מבוסס על שיתוף פעולה מרצון בין יצרנים, מהווה השוד הסוציאליסטי צורה מתוחכמת של אלימות, המנצלת את השכל האנושי למטרת פעולה ברמה של חיה טורפת.
במסגרת המדינה הסוציאליסטית הפך ניצולו הכפייתי של אדם אחד על ידי עמיתו למסגרת ממסדית שיטתית, המנצלת לתועלתה רבים מהישגי הארגון הקפיטליסטי שנוצרו, במקורו של דבר, כדי לחזק את אפשרויות הסחר העולמי. במובן זה, מנוצלים היום בסוציאליזם ערכי הכלכלה החופשית נגד היצרן. הקפיטליזם, המאפיין, כאמור לעיל, את יכולתו הרוחנית של האדם, מעניק היום את שירותיו לעריצויות הפועלות נגד רוח האדם. אלה, המשליטות בקרב האנושות טרור ורצח, הן הדואגות להוקיע אותו כ"חזירי".
(*) במלחמת העולם השניה הונהגו מתנגדי הקפיטליזם באירופה על ידי הסוציאליסטים הלאומניים הגרמנים שנקראו בקיצור נאצים.