ערך הדולר בעולם

 

ערך הדולר בעולם

סכנת החירות נטולת הביקורת

המידה שבה מבטא הכסף את הערכים האנושיים ובמיוחד את היחס שבין האדם למציאות, המתבטא ביכולתו היצרנית ובחירות שברשותו לבטא יכולת זו במסחר מתבטאת בכלכלה העולמית, שבה סוחרים יצרני העולם כולו זה עם זה. בהתאמה לכך, הדולר האמריקני הוא המטבע המושל בכיפת עולם הכלכלה הבינלאומית, כי הוא מייצג את היות הכלכלה האמריקנית זו המציעה לבני האדם את טווח האפשרויות הגדול ביותר למימוש מאמציהם.

ערכו האובייקטיבי-מציאותי של הדולר מאפשר למחזיקים בו ליהנות מהערכים הקיימים בתרבותה הכלכלית של ארה"ב, שבראשם זכות הקנין הפרטי והחירות היחידאית, המאפשרים לכלכלה האמריקנית להיות, בעולם של היום, מבצר של חופש ואיכות חיים. ערכים אלה מזוהים מבחינה מעשית גם על ידי ארצות, מדינות ומשטרים, אשר משתוקקים אל הדולר אך מתנגדים במוצהר לדרך החיים האמריקנית.

כל עולמנו ניתן להבנה כשוק של סחורות, שירותים ושאר טובין, שבו יכולים להחליף ידיים מטבעות של אומות המנוגדות זו לזו בדרגת כיבוד זכויות האדם שלהן, כמו המסחר המתקיים בין אזרחי המערב מחד ואלה של העריצויות מאידך; הגורם המשווה בין ערך עמלם של העבד הסיני ומשלם המסים האמריקני הוא הדולר, המאפשר לשניהם לרכוש ערכים אנושיים מציאותיים. היותו של הדולר אמת מידה לערכים מציאותיים-אובייקטיביים היתה כבר לעובדה קיימת מזה דורות בתחום הממון העולמי, אך לא לעתים קרובות מביא הדבר את בני האדם להכיר בכך שיש לעובדה זו משמעות החורגת מהתחום הפיננסי, המעידה על הקשר הקיים בין מטבע לאומי לערכיה של החברה הטובעת אותו.

המטבע הלאומי – במיוחד במדינות שבהן אסורה החזקה במטבע אחר - היא דרכה של מדינה לשלוט בתנועות הכלכליות המתקיימות בה. במצב של חופש, מהווה רכישתה של מטבע הצהרה של נאמנות או שמירת אמונים לערכיה של החברה הטובעת אותה. במצב של חולשה מוסרית, המתבטאת בחולשה כלכלית, ייטוש הציבור את המטבע המייצג חוסר יציבות לטובת מטבע יציב, המבטא חוסן כלכלי ומוסרי. זה מה שמתרחש בימינו באירן.

בעקבות העיצומים הכלכליים שהוטלו על אירן לאחרונה מתגברים הסימנים לקריסת המערכת הכלכלית שלה; אחת מתוצאות הדבר היא שערכו של המטבע הלאומי האירני – הריאל – צנח ביום שלישי האחרון לשפל חסר תקדים כשנמכר ביחס של 37,500 ריאל לדולר האמריקני. עובדה שעולה בקנה אחד עם דבר זה הוא ביקוש גדול לדולר האמריקני שמתקיים בין תושבי אירן המבקשים לשמור באמצעותו על ערכיהם מפני אבדן גמור.

כששר האוצר של הרשות הפלסטינית הצהיר בהתכנסות האו"ם האחרונה כי אסון עלול לפקוד את הרשות אם לא יוזרם אליה סיוע דחוף בסך 320 מליון דולרים וכאשר ביקר נשיא מצרים בסין היתה תמיכתה הכספית של סין בו נקובה בדולרים. כשהבטיחו הסינים למצרים סיוע כספי לא נקבו הם במטבע הסיני אלא ב...דולרים. בעובדה זו יש משום הצהרה לגבי אמונם של כל הצדדים ביציבותה של מוסריות הכלכלה האמריקנית, שבגללה הדולר הוא הערך העובר לסוחר בכל עיסקה בינלאומית.

אף כי שום צד מהמעורבים בתנועות הממון שלעיל איננו ידוע בעולם באהדתו המיוחדת לארה"ב, עובדה היא שכל תנועה כספית משמעותית בעולם – כולל אלה שנעשות על ידי מדינות אויבות לארה"ב, המצהירות ישירות או בעקיפין על התנגדותם לערכים העומדים ביסוד התרבות האמריקנית – מהווה מחווה לתרבות זו. אויבי העולם החופשי בכלל וארה"ב בפרט משתמשים בדולר כבסוג של סוס טרויאני, שכן הם רוכשים בו אמצעים לחיזוק מלחמתם נגד חירות האדם, אחרי שהשיגוהו בזכות יתרון השוק החופשי, שאת קיומו אין הם מרשים בארצותיהם שלהם.

בשל כשלים פוליטיים ורעיוניים נכשלת מדיניות העולם המערבי בפיקוח שהיא מטילה על שווקיה שלה, במיוחד כאשר אין היא מבקרת כיאות את מעורבותן של ממשלות לא מוסריות בכלכלה העולמית. חלק מרכזי ברשלנות מוסרית זו תופס הרעיון הכוזב ש"לכסף אין ריח". בגלל רעיון זה מאמינים בני האדם בעולם כי אין משמעות מעשית למקורו של הכסף ולפיכך מעניק הדבר תמיכה לחוסר ראיית הערכים הגלומים בכספן של מדינות.

מבחינה זו מהווה אחת מנקודות התורפה של מדיניות ארה"ב עצמה חוסר ההכרה של הנהגתה בכך שהערך הבינלאומי הגבוה של הדולר שהיא מנפיקה מבטא ערכים לאומיים המחייבים שמירה לא פחותה מזה של שמירה על ערכים לאומיים חומריים כמו שטחי אדמה וערכים אנושיים יסודיים כמו חופש פעולה. בעולמנו בולט, בהקשר זה, חוסר מוסריותה של ממשלה אשר איננה קושרת בין חוסר מוסריותן של חברות אנוש לבין השתוקקותן להחזיק במטבע הדולר. מבחינה זו יש דמיון עז בין העובדה שנשק אמריקני נמצא בידיהם של ארגוני פשע כלל-עולמיים לבין האפשרות של מחבלים מתאבדים להשיג את מכלול המשאבים שנדרשו כדי לפגוע בבניני התאומים בניו-יורק.

היותו של מבצע טרור זה בגדר אפשרות מעשית הקיימת בארה"ב היא חלק ממדיניותה, הנמנעת מביקורת מוסרית של אלה הנהנים מכספה; הגיוני הדבר שהממשל האמריקני, המתערב בכלכלה כדי "לווסת" את גורמיה, איננו מכיר בכך שהדולר מבטא את ערך החירות הקיים בתרבות ארה"ב, וכי השוק החופשי שלה, הנהנה ממעורבות קטנה (יחסית) של הממשל בכלכלה הוא המייצר את עוצמתו של הדולר האמריקני. בהקשר זה, מביא חוסר מוסריותם של אנשי הממשל, העוסקים באופן מתמיד בהחלשת גורם החירות המניע את הכלכלה החופשית בארה"ב, להעלים עין ממעורבותם של בני ארצות מן העולם הלא-חופשי בחיים בארה"ב, ולאפשר לבני אדם כמו בן-לאדן חופש פעולה – במיוחד כל עוד הוא משלם את הוצאותיו בכסף אמריקני.

היותו של בן-לאדן בן לארץ שבה מתחולל דיכוי אכזרי של זכויות אדם בשם מעמד שליט מהווה עדות לכך שמליוני הדולרים שברשותו הם תוצאה של עמל הנתינים-צמיתים הקיימים בארצו. העובדה שכסף זה הוא שמימן את הנחוץ לפיגוע התאומים מעידה על המידה שבה חוסר הביקורת המוסרית של ממשל ארה"ב, שלא עמד על חשיבות בירור מקורות הכסף שבידו של המוסלמי שונא החירות, הביא לתשלום כבד שהיה תוצאת פגיעתו של איש ההרס המוסלמי באחד ממרכזי הבירה הממונית של העולם.

מבחינה זו יש לראות משום סתירה בולטת בחשק העז של בני העולם הלא חופשי להחזיק בדולרים אך לא לציית לערכי המוסר הקיימים ביסודם. סתירה זו נמצאת בהתאמה לשאיפתו השפלה של גזלן להחזיק בקנינו של היצרן, אך מבלי לתהות על מקורה של יצירתו. כמו האדם שגודע את הענף שעליו הוא יושב, מאפשר ממשל לא מוסרי לדולר הבלתי מבוקר מבחינה מוסרית לאנשי הטרור של ימינו להשתמש באמצעים שנוצרו על ידי יצרני העולם החופשי כדי לפעול נגד כל האנושי והטוב שבעולם והחירות בכלל זה.