אי אלימות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 902

 

אי אלימות

אי אלימות חייבת להיות חלק מהפתרון הסופי. או, יותר נכון, פתרון אמיתי של בעיות בין בני אדם אסור שיהיה אלים, בדיוק מכיוון שהאלימות היא הבעיה. אינך יכול לפתור את הבעיה בבעיה.

עם זאת, יש לזכור כי הגנה כוחנית, כזו שלעתים אף מתקיפה את יוזם האלימות והורגת אותו, איננה מעשה של אלימות וגם לא של רצח, כמו זו של התוקפן.

את האלימות יש להוציא מיחסי האדם. לא רק במקרה של סכסוך בין עמים או בין בני אדם פרטיים, אלא גם מלחמה כנגד עוולות המדינה צריכה להיעשות בצורה לא אלימה, כלומר בצורה של הידברות, צורה של מאבק אינטלקטואלי, רעיוני.

אלימות היא מחלתה של חברה שיחידיה חונכו לאלימות. התופעה החמורה והמוטעית ביותר בחברה היא, כנראה, העובדה שבתחום שבו ההבדל בין אלימות להתגוננות מוגדר על ידי השאלה מי פתח במעשה המלחמה. זה שפתח בה נתפש כמי שאלים מבין השניים, והדבר נכון לרוב, אך לא בכל המקרים. במקרה של הסכסוך המזרח-תיכוני, למשל, התהפך הגלגל ובעולם סוברים רבים כי האלימות היא פעולתם של המתגוננים – הישראלים – ואילו אלה שפותחים בה אינם אלימים.

דבר זה נגרם בשל היותה של חברת היום אלימה במבנה היסודי שלה, בכך שהיא מהווה מסגרת כפייתית מלכתחילה, אשר רבים מהחוקים הנוהגים בה הם כפייתיים.

מסגרת חברתית כפייתית – כמו חברה שבה אין זכויות האדם מוגנות באופן מעוגן בחוקה - היא אלימות ממוסדת: כנופיה גדולה ומאורגנת שולטת בה באמצעות תאים של פשיעה מבודדת, אשר חלק מהם מבצע פעולות חיוביות אך מיטשטש בחלקו בשל שאר הפעולות הלא חיוביות, שרבים מהמבצעים אותן חוטא לזכויות האדם של האזרח היחיד הכלול בה מבלי לחשוב או לדעת על כך. כך פועלת מדינת ישראל.

בחברתנו צורות רבות של אלימות אשר אינן נתפשות ככאלה – כמו, למשל, הנזקים העצומים והחמורים אשר נגרמים על ידי שביתות; כשגורם חברתי מסויים נתפש כלגיטימי – עובדים, תלמידים, "מקופחים" וכיו"ב – הוא יכול לבצע מעשי אלימות חמורים ביותר כמו הכאה, הרס, ביזה – מבלי שהדבר ייתפש כאלימות כלל. לא זאת בלבד אלא שהוא עשוי עוד לקבל גם שכר על אלימותו. הדבר נובע מכך שאלימותה של קבוצה כזו נתפשת כדרך לגיטימית להשגת דרישות, מה שמעיד על כך שהאלימות בחברה זו לגיטימית.

מאידך – וזה החמור יותר – אנשים שמנסים להתגונן כנגד אלימות עלולים, פעמים רבות, להיתפש כאלימים אף אם ביצעו פעולת הגנה עצמית בלבד. במדינה כמו ישראל ייחשב כאדם אלים האזרח היחיד שיגן על עצמו מפני התערבות הממשל בחייו, פגיעה בזכויותיו או כפייתו לפעול נגד רצונו.