בעיית זהות

 

בעיית זהות

הבעיה היסודית שניצבת בפני היחיד, לפני כל דבר אחר, היא בעיית הזהות. על האדם לזהות את מהותו כהכרח לוגי שיוליד פעולה. זהו יישום במציאות של העיקרון שאתה אינך יכול לתכנן פעולה מבלי לקחת בחשבון את זהות הפועל. זו גם הסיבה לכך שבני אדם מתפקדים באופן עלוב כשמצליחים לשכנע אותם שהם עלובים ולכך שחשוב להתחיל בהנחות יסוד נכונות לגבי טבע המציאות בכלל והאדם בפרט.

כשאנו מופצצים בשטף אדיר של מידע האמור להוכיח לנו כי מצבנו איננו טוב, זוהי מלחמה וכמו כל מלחמה היא מבוססת על מודיעין ועל תעמולה. המודיעין של האוייב בפאניקה, כי כמה שהוא מנסה לדכא את רוח החיים שבאדם, נסיונותיו עולים בתוהו וזו מתגברת והולכת כל הזמן: כל ניצוץ של שמחה אנושית מפיג כוח רב מן החושך השטני ההולך ונדחה עם זריחתה הנצחית של שמש היצירה האנושית. על-אף שניתן לעמעמה מדי פעם או, כפי שיודע כל ענן, להעיב עליה, לא ניתן לכבותה וגם לא להסתירה לזמן ארוך.

תעמולת האויב מנסה לשכנע אותנו בשני דברים: כי המציאות היא שלילית, רעה והרת-אסון וכי אנחנו איננו יכולים לעשות שום דבר בנידון מכיוון שאנו קטנים וחלשים מדי. בהתאמה, מתקיף האויב את השכל, שהוא המקשר את האדם למציאות והוא עושה זאת מחד על ידי כך שהוא מעוות את תדמית המציאות ביצירת והצגת עובדות מוצאות מהקשר ושקרים לצורך הצגת עולם מכוער - ומאידך, בטכניקות דומות, בהצגת יכולת קטנה של השכל האנושי.

בפעולתו זו הרע מסתבך בסתירה מכיוון שאם האדם לא היה בעל יכולת ואם הדברים במציאות באמת היו לא טובים לא היה צורך בכמות שכנוע גדולה כזו ולא היה שום סיכוי שכך-סתם ישגה האדם באשליות. במלים אחרות: אם הרוע והחולשה היו כל-כך מובנים מאליהם אז די היה בשכלו הישר של כל אדם חי בכדי לשכנע אותו ולא היה צורך במתקפה

האינטלקטואלית העצומה המופעלת היום דרך כל אמצעי התקשורת כדי לשכנעו בנחיתות הקיום בעולם, אלא שהשטף העצום של המאמץ הזה אינו אלא רציונליזציה המחפה על רגשי האשמה של אותם הוגים אשר ניתקו עצמם מן המציאות ובכך, אכן, הביאו על עצמם את השואה על שני היבטיה: מציאות עגומה וחוסר יכולת לפעול.

שני היבטים אלה קיימים רק אצל מי שמקבל אותם, תומך בהם ומטיף להם - ואלה הם גם בני האדם המתחבטים, לרוב, בבעיות זהות שלרוב האוכלוסייה הן חסרות משמעות. האדם הפשוט איננו מתחבט בבעיות זהות לא מכיוון שלא הגיע לרמת ההפשטה הרצויה או לרמה אינטלקטואלית מספיק טובה, כפי שעלולים הפסוודו-אינטלקטואלים להציג זאת, אלא מכיוון שהוא חי תוך יישום זהותו שנקבעה על ידי טבעו, טבע המציאות והשכל הישר שלו, שחיבר אותו בקו ישר עם המציאות במשך כל חייו.

רוב האנשים יודעים את זהותם ופועלים בהתאמה לידיעה זו ללא צורך של דיון בנושא. הקוץ שבאליה הוא שידיעה זו של בני-האדם את זהותם מבוססת רק בחלקה על שכל ישר ומכיוון שהם חשופים לאמצעי התקשורת ולעלייה המתמדת ברמת התרבות הכללית - עלייה שהם, האנשים הפשוטים של השכל הישר, האחראים העיקריים לה, הם מסתכנים

באי ידיעת זהותם האמיתי בשל היחשפותם לשקרים המורעפים עליהם דרך אלה שהם נותנים בהם אימון, מוריהם, האינטלקטואלים, האמורים להעביר להם ידע אמין על הזהות הרוחנית שלהם.

כאן באות לידי ביטוי הפילוסופיות הפוליטיות השליליות אשר מעוותות את תפישת המציאות בצורה שקשה לאדם שאינו פילוסוף מיומן לתפוש אותה. כאן מגינים אנשי הרוח על מעמדם כאותם חייטים של בגדי המלך העירום, כשהם מייצרים תיאוריות שאינן מתאימות למציאות זולת למציאות המעשנית (הפרקטית) של פרנסתם העצמית. הם מציגים תיאוריות מדיניות אשר דרכן לומד האדם הפשוט כי זהותו איננה אינדבידואלית והוא אינו אלא חלק של שלם: הקולקטיב. כשהוא משתכנע בכך הוא מתנהג כך וכך הלאה בשאר השטחים הרוחניים, בהמלצת אמנות, בקביעת מדיניות חוץ ודרכים לטיפול בה, בפתרון בעיות פנים בכלכלה וכו'.

תחת שטף זה של מידע, לומד האזרח הפשוט כי מה שהוא רואה בשכלו הישר מתאים רק למעטה היומיומי-חיצוני של הקיום וכי מאחורי מעטה זה נמצאת מציאות אמיתית, גדולה וחשובה הרבה יותר ממה שהוא מסוגל לשער - ועליו לחיות למען המציאות הזו ולתת הרבה ערכים משל עצמו לטובת אותה מציאות נעלמת אשר הפוליטיקאים, האינטלקטואלים ועוד ערב רב של אנשים העושים רושם שהם ברמה יותר גבוהה ממנו טוענים לכך שהיא קיימת ולכך שהיא מחייבת אותו, מכיוון שהיא חלק מזהותו.

העולם של היום, שבו תרבויות שונות, מאוכלס, למעשה, על ידי בני אדם שחלק גדול מהם מחזיקים בתפישת זהות עצמית שאיננה תואמת את המציאות האמיתית. תפישה זו יכולה להיות חלק מהשקפה שמקורה בהוגים מקוריים או בבעלי ענין פוליטי. בכל מקרה, שומה על האדם לערוך ביקורת מקיפה של תפישת הזהות העצמית שלו, כי סביר שיש אי התאמה בין מה שהוא יודע על מהותו ומקומו בעולם לבין עובדות המציאות.

הדרך הטובה ביותר שבאמצעותה יכול אדם לערוך מסע אל מחוזות זהותו, כדי לחשוף את זהותו האמיתית, מתחילה בפילוסופיה. באמצעות פילוסופיה טובה יכול אדם להתחיל לחקור את הזהות היסודית שלו ועל כך לבסס, בהמשך, את תכניותיו.