האזרח ומשרתיו

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 825

 

האזרח ומשרתיו

בדיוק כפי שכדאי שאדם ישמור בידו את הזכות שלא לקבל טיפול מרופא שסרח, כך, לאור הכשלונות המרובים של מדינת ישראל בכלל ושל משטרתה והמערכת המשפטית שלה בפרט, יכול האדם - ואולי, אפילו, חייב - שלא להסכים לשתף פעולה עם טיפולה המפוקפק של מערכת זו בחייו.

על האזרח היחיד לזכור תמיד את מה שמנסים להשכיח ממנו - שמשרתי הציבור הם, במלוא המובן של מושג זה, משרתיו ולא אדוניו. ממשלה, משטרה ובתי משפט הם משרתיו של האזרח - הם נותנים לו שירות והם מופקדים על שירותים אלה על ידו. הם כפופים לו, ממומנים על ידו, נבדקים על ידו, מוצדקים על פיו ובהתאם לתכליות שהוא קובע.

משרתיו של האזרח צריכים להיות פועלים חרוצים וחכמים, שחלק גדול מהם מומחים בתחומים שבהם הם צריכים לעסוק - הכוח שמופקד בידיהם הוא רב, ועל-כן עליהם להשתמש בו מתוך שאיפת צדק, שיקול דעת נעלה ותבונה רבה. לעתים קרובות קורה שחיידקי בורות, טיפשות ורוע פוגעים במשרתים אלה והם שוכחים את תפקידם ומנצלים את כוחם לרעה. במקרה זה על האזרח לפטר אותם.

ומה קורה אם הכוח שהם צוברים מופנה כנגד האזרח? ומה אם משרתיו הופכים לאדוניו בכוח הזרוע והם חזקים יותר ממנו? במקרה כזה מוטלת על האזרח החובה המוסרית לדעת זאת - ולעשות את כל המשתמע מידיעתו, בהתאם ליכולתו; הוא יכול לפטרם כמו שיעשה עם כל משרת לא יעיל או להחליפם. גם אם הדבר אינו אפשרי הוא יכול לדבר, לחשוב – ובכל מקרה, אף פעם לא לשכוח. בעיקר, אסור לו לשכוח מיהו האדון, בעל הרכוש ובעל הזכויות האמיתי בתמונה החברתית. שכחה כזו תהיה שותפות לפשע.

5.3.99