ההקשר הכולל

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 739

 

ההקשר הכולל

הקלות שבה אנשים מתייחסים לכל מה שמוצג באמצעי התקשורת כאל תמונת מציאות נובעת מזה שהתודעה מותאמת, טבעית, להתייחס אל הכל כאל יחידה אחת - כי כך הוא. תודעת האדם משמעה ידיעה מתמדת, גם כאשר מה שידוע כולל שקרים, כזבים, ואי התאמות אחרות למציאות העובדית-חומרית. בהקשר זה, התודעה איננה מוגבלת לעולם החומר אלא כלל-הקשרית, כלומר מאחדת את כל מה שהיא פוגשת, אובייקטיבי וסובייקטיבי, לאחדות.

מצורת הגדרה וחשיבה זו ניתן להסיק את מהות ההבדל העקרוני הקיים בין תודעה למחשבה – ובין מחשבה בכלל למחשבה נכונה. כי כל פעולות התודעה נעשות, כמו כל פעולת חיים, כמכלול שלם ואילו התבונה היא היכולת לנתח את השלמויות לכלל מרכיבים שחלק תואמים את ההקשר המלא באופן הרמוני וחלק, שאיננו מתאים לשלם, הוא בגדר מה שמועמד להוצאה מן ההקשר.

הדבר נובע גם מכך שהתודעה מותאמת למציאות וכל מה שקיים הוא, פוטנציאלית, אמת. מימוש פוטנציאל האמת נעשה על ידי מישוג נכון שהוא מישוג מתואם כך שלא יהיו בו סתירות פנימיות. (כאן חשוב לזכור כי במציאות אין ולא יכולות להיות סתירות). מישוג כזה יתאים לתפישת מציאות נכונה, כזו שתסייע לתופש לפעול במציאות.

הנטיה הטבעית של האדם היא לאחד את פיסות ידיעת המציאות שלו לכדי שלם. ניתן לראות, למשל, כי ילדים המאזינים לסיפור ממש מאחדים בין המספר למסופר ובין המדיום למועבר. האמת היא שהם לא מאחדים אלא אינם מפרידים מכיוון שמנקודת המבט של ההקשר הכולל אין הפרדה כזו בנמצא.

ההקשר הכולל הגדול ביותר הוא ההקשר הפילוסופי כי הוא ההקשר שכולל את המספר הגדול ביותר של פרטים אפשריים ולא רק את אלה שקיימים אלא גם את אלה שהיו ואת אלה שיכולים להתקיים... במובן זה, ההקשר הכולל הוא תכלית שהשאיפה האנושית אליה מעודדת על ידי רצונו להשתלב בה באופן פעיל.