המחשת החוויה האישית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 846
המחשת החוויה האישית
את מגבלת התקשורת הבין-אישית ניתן להמחיש על ידי תרגיל של נסיון התקרבות מושגית למצבו של אדם החווה חוויה לא נורמלית. זו יכולה להיות סטיה ידועה כמו סדיזם או מזוכיזם: למעשה, לא יכול היחיד להבין את חווית המהות הסדיסטית או המזוכיסטית, כפי שהוא יכול לערוך רק קירובים לגבי חוויתו הבלתי אמצעית של יחיד אחר אך לעולם לא לתפוש במדויק את חווייתו של היחיד הזה.
למעשה, אפילו יחיד זה לא יכול לתאר במדויק את חוויתו מעבר לרגע שבו הוא היה מאוחד עם החוויה, כלומר הרגע שבו הוא חווה אותה. מבחינה זו עקרון היחס בין המלכודת והארנבת תופש כי יש גבול לכמה יכול אדם להתקרב לארנבת אפילו אם כבר לכד אותה (ומכל מקום, בשלב מסוים הוא צריך לנטוש את המלכודת). במונחים של המחשה מושגית, מהווה הדבר עדות למידת יכולת תיאור החוויה האישית.
אין להתייחס למגבלה זו כאל מגבלת ידיעה, כזו שהפילוסופים החדשים מתארים בהשראתו של קאנט, אלא כאל הצעה להשתמש, לצורך ידיעה, בהמחשות לא מושגיות. לצורך זה אין אנו נזקקים למצבים לא רגילים, כמו אלה שלעיל אלא דווקא למצבים הרגשיים היסודיים של האדם: כשמנסים לחקור פסיכולוגית את מחשבות האדם ביחס לרגשותיהם מנסים לעתים לבקש מהם לרשום את המלים שעולות בדעתם במצבים רגשיים בעייתיים, כמצבי דיכאון. הרעיון של דיכאון נתון, כלומר כזה שלא נגרם בגלל אירוע מסוים, הוא קשה לתפישה לאנשים מאושרים ומאוזנים - עד שהם לוקים בו.
יש קשר בין היחס שבין עצב לדיכאון ליחס שבין שמחה לאושר - ולקשר שבין משפטים למלים. הקשר הראשון הוא זה של היחס שבין אירועים מסוימים, ממוקדים, לבין מצב רגשי-נפשי כללי: דכאון (אומללות) ואושר הם מצבים נפשיים/רגשיים כלליים ואילו שמחה או עצב מסוימים הם תוצאת אבדן או קבלה של דברים מסוימים, ידועים וממוקדים.
מכיוון שזוהי הנוסחה היסודית, כדאי לשאול שתי שאלות:
1. מהם הדברים הגורמים למצבים של שמחה ועצב?
2. מהם הדברים הגורמים לאושר ולאומללות?
התשובה לשאלה הראשונה תהיה, בערך, דברים שניתן לפגוש ו/או לחוות בצורה ישירה, ברורה ומודעת, צורה שקל להבחינה משאר אירועי החיים וכך לשמוח או להתעצב עליה באופן מסוים.
לגבי התשובה לשאלה השנייה, המתייחסת למצב הכללי של הנפש, זה שאינו תוצר של אירוע מסוים, הרי שהיא תלויה במצבו הרוחני הכללי של האדם, כלומר בשאלה אילו ערכי יסוד קיימים בתודעתו או מהו יסוד רוחו. בהקשר זה תהיה התשובה פשוטה ביחס: מאושר הוא זה שיש התאמה בין הבנתו את המציאות לעובדותיה – ודכאון יהיה מצבו הנפשי של מי שאיננו חי בהתאם למציאות.
זיהוי מושגי זה של ההבדל בין הנחות יסוד לבין חוויה הנובעת מאירועים מסוימים הוא, למעשה, כל מה שהאדם נזקק לו בהקשר של העברת המחשה לגבי מצבו כי כל פירוט נוסף יתבסס, באופן טבעי, על פירוט החוויה היסודית המוגדרת במושגים שבהם נקבנו. בהקשר זה יהיה אושרו של אדם אחד – או שמחתו – ניתנים לחוויה של אחר רק על ידי השאלה למצבו הוא – ולזו יהיו המגבלות של טבע אישיותו היחידאית.