הפציפיזם בזמננו

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 965

הפציפיזם בזמננו

פציפיזם הוא, למעשה, לב האידיאולוגיה המערבית. העובדה שלמדינות המערב הסטוריה לוחמנית וכובשת, במיוחד כלפי החברות הפחות מפותחות, איננה סותרת זאת, כי המסורת הנוצרית היא סכיזופרנית במאפייניה היסודיים ואין זו רואה שום בעייתיות בהחזקה בתיאוריה תוך כדי יישום ההיפך ממנה. רעיונית לפחות, הפציפיזם הוא מקרה פרטי של הפניית הלחי השניה, כי הנחת היסוד שלו היא שכולם רוצים שלום וכולם אוהבים שלום ורק אם תימנע ממלחמה יהיה שלום.

בהקשר זה גם מוסכם, בהתאמה לתיזה הנוצרית, כי מוסרית עדיף להיות הקרבן מאשר להיות התוקפן ולכן מוטב למות כשהאחרים יורים עליך מתוך טעותם מאשר להגן על עצמך ולהפעיל תוקפנות על ידי כך. לפי הגישה הנוצרית, תוקפנות, בין אם היא יזומה ובין אם היא הגנתית, היא רעה כשלעצמה.

פציפיזם – התפישה הפוליטית המעלה על נס את ערך השלום - מהווה היום מרכיב יסוד בתפישת העולם המערבי. מרכיב זה אינו נתפש על ידי הכל כפשוטו: כמו ההסכמים הנקראים היום בישראל הסכמי השלום, אך נושאים בחובם סכסוך שבעיני רבים הוא בלתי נמנע, גם הפציפיזם הוא בנה של התרבות הנוצרית-סוציאליסטית, הנושאת בחובה את הפיצול העצמי של הניגוד בין הצהרה ופעולה: מחד הצהרה על אהבה, רחמים ושאיפה לפעולה לטובת האנושות והאנושיות, ומאידך פעולה אכזרית, כפייתית, הפוגעת בכל שהוא אנושי והורסת אותו עד היסוד.

השאיפה להצטייר בעיני העולם כשוחרות שלום בכל מחיר, הביאה, כאמור, את מדינות המערב לשלם מחיר יקר ביותר, הכולל חיי אדם וויתורים גדולים על רכוש, הנבזז על ידי חברות, שהן לוחמניות ובוזזות ביסודן ובמערכת הרעיונית שלהן, והתהליך עדיין לא הסתיים…

העמים בעלי המורשת הנוצרית אוחזים בידיהם עליונות טכנולוגית ואפשרות נצחון - אך אינם מסוגלים לממשה בשל חוסר ישע אידיאולוגי הנובע מההנחות הנוצריות הפציפיסטיות. עמי המזרח המוסלמים , לעומתם, אוחזים באופציית הכרעה אידיאולוגית (בחסות הדת ובעידודה), אך יש להם חסך טכנולוגי חמור שאינו מאפשר להם פעולת מלחמה יעילה. באופן פרדוכסלי, זקוקות המדינות הנחשלות לעזרתן הטכנולוגית של המדינות היצרניות, כדי לנהל את מלחמותיהן – והן מקבלות אותה. במשך תקופה ארוכה ניצלו המדינות הנחשלות אץ המאבק הבין-גושי בין מעצמות העל, כדי לסחוט מהן משאבים וטכנולוגיה, ועסקו, בין השאר, בלימוד מדוקדק של נקודות התורפה של ענקי המערב. סביר שהן מצאו שנקודת התורפה של המערב היא הפציפיזם הרעיוני, המייצר את הסתירה הפנימית בגישתו כלפי המלחמה.

ביחסים בין הכוחות המעורבים במלחמה הכללית המתנהלת בעולם כדאי לשים לב לכך, שהעולם המערבי מנסה להגיע למצב קבוע של הסכמי שלום, אשר יאפשרו חיים שלווים עלי אדמות. במסגרת זו זנחו מדינות אירופה את החלומות האימפריאליים שלהן, בהם החזיקו עד מלחמות העולם, והן מעדיפות הסכמי שלום והסכמים מסחריים עם מדינות העולם השלישי, המדינות הנחשלות ומדינות ערב. אך אלה רואות את שאיפות השלום המערביות כניסיון השתלטות מלחמתי, למרות שהנסיון הזה נעשה בדרכי שלום.

כך, מדינות המערב הדוגלות בשלום, מסרבות להכיר בעובדה שקיימת בעולם השלישי ובמדינות ערב אידיאולוגיה המנוגדת לפציפיזם ומדינות העולם השלישי מסרבות להכיר בעובדה שפניהן של מדינות העולם השלישי מסרבות להכיר בעובדה שפניהן של מדינות המערב לשלום. המצב של היום הוא כזה שככל שתוכפים משלוחי הסיוע וגדלה העזרה שמקבלים הם מן המערב – גואה חשדנותם ואיבתם של המקבלים.