השוק החופשי כדוגמה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 878

השוק החפשי כדוגמה (*)

כל רעיון טוב יכול להפוך לדוגמה. זה נעשה על ידי הפעלתו של הרעיון מחוץ להקשר, בצורה המנותקת מהקשר מסויים זה שבו הוא כלול. אחת הטעויות הקלסיות בכלכלת ימינו היא הנסיון הנואל של ממשלות "להכריח" חברות להתחרות על יסוד הרעיון שהתחרות החפשית היא דבר טוב – מבלי לראות את הסתירה המובנית בעצם הרעיון של כפיית חופש... זה מדהים בכל פעם איך אנשים אינם שמים ליבם לכך שלא ניתן להכריח אנשים להיות חפשיים – שחופש וכפיה מנוגדים לחלוטין ושאין שום אפשרות למהול אותם זה בזה: לכפות חופש אינו אפשרי, אך אנשים שהתרגלו לכפיה, פועלים בכפיה גם כשהם מסכימים על חופש. ז"א שהם אינם מבינים באמת את מושג החופש. ז"א שהם תופשים חופש באופן דוגמטי.

בכל פעם שאנשים אומרים, בנושא מסויים הקשור לתעשיה גדולה, כי "הקהילה" תפקח בצורה "אחראית יותר" על מה שקורה, אתה יכול להיות בטוח, קודם כל, ש"הקהילה" משמעו ממשלה, שהממשלה רוצה נתח גדול יותר מהעוגה, ושבסופו של דבר הממשלה תגרום לנזק עצום על ידי התערבותה - ותאשים את החברה הפרטית בנזק הזה (הרי החברה הפרטית פעלה למען רווח אישי ואילו הממשלה פעלה, כמובן, למען "טובת הציבור"...).

דוגמה למה שמתרחש היום באופן קבוע הוא לחציהן של ממשלות על חברות שהובטחו להן רשיונות הפעלה, כדי שתצמצמנה את פעילותן היצרנית. לחץ מסוג זה הוא, למעשה, הפרת חוזה שנחתם עימן - בשם ה"צדק החברתי". זהו ביטוי לעובדה שיש ניגוד בין מה שאנשים קוראים "צדק חברתי" לצדק מציאותי (אובייקטיבי). מושג ה"חברה" הופך, במקרה זה, למכשיר בידי קבוצה אחת של בני אדם כדי לפגוע בזכויותיה של קבוצה אחרת.

הלחץ שמפעיל ממשל פושע על חברה מסחרית כדי לצמצם את פעולתה בתחום מסויים (בד"כ על ידי קיצור תקופת הרשיון או העלאת מחירו) ידחוק אותה, פעמים רבות, לנסות ולהציל את השקעתה על ידי חיסול התשתית. לדוגמה: אם חברה לניצול עצים מקבלת זכיון ל50 שנה לשימוש ביער השייך למדינה, היא תשתמש ביער בצורה שמשביחה אותו כדי שתוכל להוציא ממנו כמה שיותר עצים במשך הזמן הארוך של החוזה. היא תשקיע בטיפוחו של היער כדי שמחזורי צמיחתו יילכו ויעלו מבחינת איכותם וכמותם, היא תקפיד שלא לגדוע עצים צעירים מדי ותכרות עצים במחזוריות שלא תפגע בקיום היער כמהות חיה.

כך, על יסוד העקרון הכלכלי החשוב של תואם ענינים בין אנשים מוסריים, תרוויח החברה ותרוויח גם האומה. אך אם, מתוך תאוות בצע וטמטום אנוש, תודיע ממשלה שקמה זה עתה באותה ארץ לחברה זו כי "הוחלט" שתוקף הזכיון שלה יפוג תוך שנתיים ולאחר מכן יתקיים מכרז שבו תקבל זכיון זה החברה שתציע לממשל את הסכום הגדול ביותר "כאן ועכשיו", יגרום הדבר לחברה שרומתה לא רק להפסיק את ההשקעות לטווח רחוק בתשתית, אלא שסביר גם שהחברה תכרות כמה שיותר עצים בזמן קצר ככל האפשר כדי "להציל את ההשקעה" - וסביר שעד מועד סיום הזכיון יהיה היער קרח...

(*) דוגמה בוו חלומה – ברבים דוגמות