חופש ועבודה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 696
חופש ועבודה
אף כי החופש הוא מושג פוליטי, אין הדבר מבטל את היותו היבט של קיומו המטפיסי של האדם. האדם זקוק לחופש כאוויר לנשימה; בלעדיו אין לתאר אותו כאדם במלוא מובן המלה.
למעשה, החופש הוא הדבר שאליו שואפים כל בני אדם. בשאיפתם הטבעית הזו הם עושים גם טעויות רבות, אשר תוצאתם פחות חופש. טעויות אלה עלולות להפוך לטרגדיות עצומות של שיעבוד ועריצות. אחת מן הטעויות האפייניות הוא הנסיון להגיע לחופש על ידי שיעבוד אחרים - ואדם שמנסה זאת מוצא כי הוא תלוי בעבדיו לא פחות משהם תלויים בו וכי אדם איננו יכול להיות חפשי אם הוא הביא את עצמו למצב שבו הוא מחוייב לעסוק בעניניהם של אחרים כתנאי הכרחי לקיומו.
טעות נפוצה אחרת היא השאיפה להגיע לחופש על ידי התחמקות משיעבוד. טעות זו – כמו זו שלפניה - מצריכות הסבר מיוחד: החופש מבוסס על יצרנות ועצמאות כי הקיום האנושי הוא קיום במצב של יצרנות ועצמאות. בקיום כזה יש מחויבויות רבות אשר כפויות על האדם מתוקף חוקי המציאות, כמו המחויבות להשיג את אכלו על ידי פעולה עצמית. מכיוון שחופש הוא ענין פוליטי אין עובדה זו מנוגדת לתפישת חופש מציאותית אך היא יוצרת קשיים למי שתפישת החופש שלו מבוססת על התחמקות מפעולה ומעשייה.
מצבי השעבוד, מכת האנושות, הם היוצרים את הקשר בין עבודה קשה למחסור בחופש. מכך, בין היתר, נובעת התפישה המקשרת בין החופש לבין מצב של אי עבודה; לכך תורם מצבו הפסיכולוגי הקשה של העבד הנפוץ (כי הרי רוב האנשים בימינו הם עבדים לצורות שונות של שיעבוד חברתי בגלל היות כל חברות ימינו חברות עבדים) אך יש להבחין בה את הטעות הפילוסופית העקרונית הזו שלעיל: במציאות לא קיים מצב של חוסר פעילות ובחיי האדם העבודה היא חלק חשוב. העובדה שלא קיים במציאות מצב של חוסר פעילות אומרת שיש הכרח בעבודה.
האדם מחוייב מטבע בריאתו בעבודה. מכך, השאלה שעל אדם לשאול את עצמו לגבי החופש היא: איזו צורת פעילות אני רוצה שהחופש שלי יישא ולא - אני חפץ בחופש ללא פעולה. אסור לו לאדם לחשוב שהחופש שאליו הוא שואף הוא חופש ממעש מכיוון שהוא ייתקל בחוקי המציאות המכריחים כל חי בעולם לפעול למען חייו.
שרשים להבנת גישה זו ניתן למצוא בלשון העברית. "חופש" נובע משורש ח.פ.ש. (הווה אומר "להיות חפשי" = "לחפש"). מה שעקרוני יותר לנושא העבודה הוא הרעיון היהודי של שהות האדם בגן העדן. בניגוד לרעיון ששולט בחלקים גדולים של חברת זמננו, האדם הראשון – המייצג האידיאלי של המין האנושי – לא בילה את זמנו בגן העדן חסר פעולה. הוא הושם בגן העדן על ידי האל על מנת "לעבדה ולשמרה". לאמירה זו משמעות מטפיסית ברורה, הנוגעת למקומו של האדם בעולם. לפיה, על האדם לפעול כדי לטפל בגן העדן – הן על ידי פעולה ישירה, יצרנית והן על ידי שמירת הקיים, תוצר האל. למעשה, אלה הן שתי פעולות היסוד של האדם במציאות. מנקודת מבט פילוסופית יש בדברים גם התאמה לגישת איש הערכים של אין ראנד: בהגדרת הערכים שלה היא אומרת שערכים הם כל מה שהאדם חפץ "להשיג ו/או לשמור". בהקשר הנוכחי, השגה היא פעולת העבודה – ושמירה מתייחסת למה שמושג באמצעות העבודה.