טווח הידיעה החברתית

 

טווח הידיעה החברתית

מתי יש בידי אדם מספיק ידע כדי לחרוץ גורלו של אדם אחר למוות? אני לא יכול לתאר לעצמי שאי פעם אראה את עצמי בעל ידע שדי בו בכדי לחרוץ גזר דין מוות על אדם אחר אבל קל לי לראות את עצמי הורג אנשים מתוך הגנה עצמית בתוך קרב שבו אני מאוים על חיי שלי.

זהו טווח ידיעתו של האדם מחוסר הידיעה המלאה לגבי הפרטים המעורבים בכל מצב מסוים. טווח זה, שצד אחד שלו מתחיל בבורות, מגיע, בצידו השני, עד להכרח לפעול במהירות על סמך הידע שקיים, כדי לפתור בעיה קיומית. זהו מצבו המטפיסי של האדם, שהונח בעולם שמחד אין לו ידיעה רבה לגביו ומאידך, בכל זאת, עליו להשתמש בידיעה בכדי להתקיים. מחד הוא איננו יכול לסמוך על ידיעה מושגית מפורטת שתבטיח לו ודאות מושגית ומאידך הוא חייב ליישם במציאות פעולות שאמורות לפתור בעיות שלא ניתן לדחותן, כמו ההגנה העצמית.

המציאות הטבעית מציגה תביעות מוגדרות בתנאי הקשר של זמן ביצוע, תביעות שאינן יכולות לחכות והדבר מתחיל בצרכים טבעיים יסודיים כגון הישמרות מפגעי טבע וביקוש מזון. כשהאדם בודד הוא חייב לפתח חיים מאוזנים שבהם מתבצע חלק גדול מפעולות הקיום שלו על יסוד ידע מושגי חלקי בהנחה שהידע הנחוץ לפעולה נמצא בידי האדם ברוב המקרים, גם אם לא ניסח אותו עדיין. כך דוחפת המציאות את האדם לביצוע פעולות בהקשר ידע לא מלא.

את העיקרון המעורב ניתן לנסח כך: קיום החיים מותנה בידע. מכיוון שהחיים זקוקים לערכים מסוימים, יש צורך לאורגניזם בידע שיאפשר לספק ערכים אלה. ערכים אלה מתבטאים במציאות כצרכי הקיום; הידע, שאצל בעלי חיים אצור במערך הגנטי שלהם ופועל אוטומטית תוך הנחייתם אחר מזון, מסתור וכו', זוכה להתקיים אצל בני האדם באמצעות זיהוי וצבירה.

מכיוון שהאדם הוא גם בעל חיים, סביר להניח שהוא מחזיק בידע מקביל לידע שקיים אצל בעלי חיים, אם כי לא באותה מידה. ידע יסודי זה, שאיננו מושגי, קשור בהפעלת מערכות החיים היסודיות, לפחות בשלב הראשון של התפתחותו. מה שאנו קוראים רפלקסים יסודיים (יכולת הפה ללעוס והרגליים ללמוד ללכת) ואינטואיציה (תחושות יסוד לגבי טעם, הנאה או כאב ואירועים מורכבים יותר) הוא ידע ראשוני כזה אשר איננו מושגי.

הדבר מוכח גם מחיי החברות הפרימיטיביות אשר, על אף היותן רחוקות מדרגת ידע מושגי גבוהה, לא ניתן לומר שהאדם בהן הוא חסר ידע. יתרה מזו, כפי שמתרחש פעמים רבות אצל ילדים, מגיעים אנשים בחברות לא מתקדמות לזיהויים מעולים של היבטי מציאות מבחינה קיומית.

לכל אלה אין קשר ישיר לעובדה שחלק גדול מההחלטות שמתקבלות בחיי אדם קובעות חיים ומוות, במיוחד כשמדובר בחייו שלו – ועל כל החלטה שמתקבלת על ידי אדם במצבים מסוג זה להיעשות עם הידע הטוב ביותר שביכולתו לגייס.