מאפייני המושגיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1196
מאפייני המושגיות
היכולת האנושית המושגית מתבטאת בכך שכל לשונות האדם מתבטאות בהיותן מבוססות על היכולת המושגית, כלומר שהן מורכבות ממושגים. אך העובדה שבצידם של מושגי השפה קיימות גם מלים שאינן בעלות ערך מושגי קובעת, בין היתר, את קיומם של הבדלים משמעותיים בין שפות, המתבטאים, בין היתר, בכך שמידת המושגיות משתנה משפה לשפה. מדובר במידת המחוייבות של המלים שבשפה לעקרונות המופשטים שקיימים בה, כלומר לכך שמעבר למלים המציינות עובדות מסויימות יש בה מלים המציינות עובדות אחרות, אך שקשורות ביניהן כי הן מהוות חלק מאותו עקרון רוחני.
בהקשר הפילוסופי יש מקום לציין כי ברעיון שלה לגבי מושגים אקסיומטיים קלעה אין ראנד - כנראה מבלי שהתכוונה לכך – לקיומה של שפה שכולה מושגים = שפה המותאמת לרמה ה"מושגית" – ושמייצרת במהותה את הקשר האובייקטיבי תודעה-עובדות. שפה מסוג זה היא הלשון העברית, שבה מהווה כל צירוף אותיות (כולל חלק גדול מאלה שמהווה שמות) רוחניות בתוקף היותה התייחסות לעקרון מופשט.
התייחסות לעצם או מהות שמוצגים על ידי היהדות בצורה של קריאה בשם לא סמלית אלא קונקרטית יכולה להיות בעלת משמעות מושגית. שם כמו "יוסף" קשור בהכרח לפעולה של הוספה, כמו ששם כמו "שמעון" לפעולת שמיעה. עצם העובדה שמדובר בתופעה שקיימת בעברית בדרך שאיננה זהה לזו הקיימת בשפה אחרת מייצרת אתגרים מיוחדים לגבי תרגום תמלילים משפה לשפה, שבמקרה הנוכחי מדובר במגבלות של ממש.
מבחינה זו ההבדל בין לשונות איננו רק הבדל "בין מלים" אלא הבדל ברמת המודעות המושגית שיש לכל שפה, כלומר שלכל לשון קיימת יש רמת מיקוד משלה בנושאים הקיימים בעולם, אשר מתבטאת במידה השונה של התייחסות ליחס בין מושגיות למסויימות. כלומר: השפות האנושיות שונות זו מזו במידת התייחסות מושגיהן לעובדות המציאות, כשהמלים הקיימות בהן שונות זו מזו ברמת היותן מתארות את העובדות החומריות או הרוחניות שבמציאות, כלומר: ההבדל שבין מידת היותן מתארות את העקרונות המופשטים הקיימים במציאות למהויות החומריות שבה: העובדות המוחשיות.
מבחינה זו התרגומים מתמלילים משפה אחת לשפה אחרת אינו רק שינוי המלים אלא שינוי ברמת התפיסה שמעניקה כל לשון לגבי המציאות. למשל, בשל השונות העקרונית המאפיינת את הלשון העברית משאר הלשונות מתבטא הדבר ביחס בינה לבין הלשונות האחרות. בהקשר היחס בין העברית לאנגלית, למשל, כשהאל אומר "יהי אור" הוא לא אומר LET" THERE BE LIGHT" כפי שמופיע בספר התנ"ך באנגלית אלא "יהי אור".
ובלשון העברית נוספים לסוגיה נדבכים נוספים אשר, מנקודת המבט של ידע הלשון האוניברסלי, מסבך את הסוגיה עוד יותר, כי המדע העוסק במשמעויות המושגים בעברית מתייחס גם למטפיסיקה הקבלית וקושר את מושגיה לפחות לשני היבטים: מחד לרעיונות המופשטים של הקבלה ומאידך לעקרונות הפעולה במציאות.
ולא רק שיש הבדל במשמעות המדוייקת של מלים בשפות שונות אלא ביותר מכך; מדע הלשון העברי, המוכר כתורת הקבלה, אומר ש"יהי אור" הן המלים שמבחינתה של העברית מבטאות באופן מדוייק את נוסחאות היצירה המטפיסית הגלומות בהן עד לדקות התנועה הבונה את האות והמלה. "מושג" במובן זה איננו רק מה שקיים בהגדרה "איחוד וגו'" שאנו לומדים בפילוסופיה אלא ייצוג / המחשה של הדרך שבאמצעותה אני משיג דבר במציאות ו/או הרוח תופשת/בוראת את החומר. מכך נובע שמה שמוצג ביהדות כמושג מבטא בו בזמן את ההיבטים המשלימים של חומר ורוח של ההשגה האנושית במציאות. ולמותר לציין, בהקשר זה, כי במידה שבה המבנה המושגי של הלשון העברית תואם מציאות קיימת גם עדיפות לשונית לעברית על פני שאר השפות.