מוסריות המערב הפרוע

מוסריות המערב הפרוע

על הבעייה האינדיאנית-פלסטינאית

 

"המערב הפרוע" הוא ביטוי שהשתרש בעולם המערבי ביחס לימיה הראשונים של ארה"ב, ביחד עם ההנחה שמאה ה19 במערב ארה"ב עדיין לא שלט החוק המדיני ולרוב ניהלו בני האדם הפרטיים את בעיותיהם בכוח הזרוע ובאמצעות נשקם הפרטי אשר שימש אותם להגנה עצמית.

 

אך מבחינה הסטורית לא היה המערב כה פרוע אף כי מתאים לרבים מאלה החיים על חשבון הציבור לחשוב שכך היה הדבר ולראות את הפוליטיקאים כמה שיכול להציל את המצב. אחת הבעיות-סוגיות שהיוו את עולם המערב האמריקני היתה בעייתם של האינדיאנים; קבוצות של ילידים פרימיטיביים, אשר קראו תגר על המתיישבים המקומיים ולא היו מוכנים להתאים את עצמם לחיים מודרניים.

 

לאלה – ובמיוחד לחלק מהם שהתארגנו בכנופיות אלימות ושפכו את דמם של מהגרים – נמצא ה"פתרון" בדמות הקמת מחנות של הפרדה, הקרויים "שמורות", שאליהן היתה אסורה הכניסה על האדם הלבן.  

 

בסוגת האמנות המבוססת על תנאי עולם ההגירה של מערב ארה"ב מופיעים ערכים רבים הנובעים ישירות מהמצב ההוא, שבו לא עמדה לבני האדם הגנת הממשל; בסרט "קאסטר של המערב", למשל, מעיד בנאום שהוא נושא בוושינגטון הגנרל ארמסטרונג קאסטר, אחד האישים שהיו ידועים ביותר בזמנו לגבי דרך התייחסותו לאינדיאנים, על בעיית ההתייחסות של האדם הלבן לבני השבט שאיין אשר התקיפו רכבת והרגו בנוסעיה כי אין בנמצא דבר כמו "בעיית אינדיאנים" אלא "בעיית אדם לבן" שיסודה בשחיתות המדיניות הקיימת; שחיתות זו – הדגיש קאסטר – היא פועל יוצא של האמונה הטפלה שיש להתייחס לשבטים האינדיאנים באופן שונה מזה שבו יש להתייחס לפושעים אנושיים אחרים. לדבריו, ישות זו, הקרויה "אומה אינדיאנית", עורכת עם האדם הלבן (הווה אומר ממשלת ארה"ב הסכמי שלום מחד, אך מפרה אותם מאידך.

 

ממילא מזכיר הדבר את הבעייה הפלסטינאית ואת השאלה אם מדובר בעם או בסתם עוד כנופיה פושעת. כך או כך, מכיוון שאחת הדרכים המובהקות לפתרון הבעייה באמריקה היתה הענקת שמורות מיוחדות לבני הקהילה האינדיאנית בארה"ב בהנחה שמכיוון שדרך חייהם ייחודית, זכאים הם לכך, יש יותר מיסוד משותף סביר להעניק לפלסטינים יחס זהה, במיוחד לאחר שהאדם המודרני סורס מנשקו הפרטי במסגרת מדינת ישראל.

 

בסרט האמריקני המהווה חלק מהסוגה הידועה בשם "מערבון" היה מלווה כל מקרה של רצח בכך שקבוצת אזרחים היתה מתארגנת ויוצאת למרדף שבו היא פועלת להשליט סדר עצמאי באמצעות נשק אישי, שהיה אחד מהאמצעים הקבועים של ההגנה העצמית המיידית של האזרח האמריקני החדש.

 

חלקים יסודיים בחוק ובחוקה האמריקניים – כמו החופש לרכוש ולהחזיק בנשק – קיימים עדיין בימינו. הדבר אינו שונה עקרונית מזכותו של בן המדבר, הבדווי, לנשקו הוא – וכדאי להבין את נטייתו של הערבי לפתור את בעיותיו בעצמו ולא להזדקק להגנת הממשלה. הלוואי עלינו.

 

אין צורך ביותר מדי דמיון כדי להבין מה היה קורה אם היינו יכולים להתארגן ולצאת למרדף פרטי בעקבות כל רוצח ולהוציא לפועל את ערכיו של האדם החופשי... ללא ספק היה מסתבר תוך זמן קצר שחלק מערכיו של המערב האמריקני הישן הם תואמי מציאות הרבה יותר ממה שיש לנו היום.