טבע הגילוי הפילוסופי

 

טבע הגילוי הפילוסופי

אחת הטעויות הקלאסיות בנושא אלוהים היא הרעיון שניתן לגלותו לאדם אחר, להוכיחו לוגית ו/או לדעת אותו פילוסופית. אך למעשה אין לחשיבה כזו יסוד מציאותי, כי האלוהים הוא מושג ומהות שמה שהאדם יודע לגביהם הוא שווה ערך לידיעתו את המציאות, את האהבה ואת רוח האדם, שהמשותף להם הוא שעל אף שאנו מכירים בקיומם אין אנו יכולים להוכיח את קיומם כעצמים פשוט מכיוון שאינם כאלה.

מבחינה פילוסופית ניתן לאשר או להכחיש את אלוהים, להציג תימוכין לרעיון הימצאותו ולהרחיב את מידת סבירותו אך לא להוכיח את קיומו. ניתן לשוחח עליו, ואולי לטפל בו כבנושא ולהסיק מסקנות פילוסופיות לגבי מאפייניו אך לא להגיע לגביו ממצב של אי ידיעה לידיעה.

הטיפול הפילוסופי אינו מייצר את מושגי היסוד (שמקורם מדעי - פרי זיהויו של האדם הראשון שהביא אותם מתוך נסיונו עם המציאות) אלא יכול לאשר או להכחיש אותם על יסוד עקרונות המציגים את מידת השתלבותם או לא בהקשר הידע הכולל של האדם שהוא נקודת הייחוס לבדיקה כזו.

את חוסר האפשרות של הפילוסופיה להציג את האלוהים לפני האדם כמהות שקיומה ודאי ניתן לייחס למה שקוראים "תגלית פילוסופית". דבר זה אינו אומר גילוי של מהות חדשה במציאות אלא דרך, שיטה או מסגרת שבאמצעותה ניתן לאשר או להכחיש את קיומן של מהויות מציאותיות.