הבחירה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 755

 

הבחירה

משמעות קיומה של הבחירה במימד המטפיסי מתיישב, כמסקנה, עם המהות האלוהית: האלוהות היא התגלמות רעיון הבחירה בעולם – ואפילו אם מבחינת העובדות שבעולם הפיסי גילויו הבלעדי הוא בהתגלמותו בגזע האנושי, אין זה משנה את העובדה שמכלול הבחירות הקיים בעולם מתחיל, לפחות לפי סיפור הבריאה, בבחירתו של הבורא לברוא את העולם – ועולם זה הוא הביטוי של רצון הבורא.

כדי להקל את משימת ההפשטה של מושג האלוהות, כדאי לחשוב על מושגים כמו מציאות ואנושות: הנמצאים הם המרכיבים את המציאות ובני האדם את האנושות – ועם זאת, איש אינו יכול לפגוש את מושגי המציאות או את האנושות בחושיו. מאידך, הבחירה קיימת כעובדה מוחשית ביותר, למעשה כל כך מוחשית עד שכל אדם חווה אותה בכל פעולה שלו, שכן זו מבוססת עליה.

מכיוון שהבחירה פועלת לטוב ולרע, היא מעניקה מימד מטפיסי לאור וגם לצל שמהווה תוצר שלו. במובן זה, במידה שבה יש ליהדות מעמד מטפיסי יש כזה גם לניגודה – האנטישמיות. אם היהודי מייצג את הטוב, האנטישמיות מייצגת את הרע. אם היהודי מייצג את אלוהים והבריאה, מייצגת האנטישמיות אלילות והרס. אם היהדות מייצגת את שמחת היצרנות, האנושיות והאושר מייצגת האנטישמיות את חוסר האונים, האכזריות, העצב והאומללות.

היות קיומו של העם היהודי תוצר של בחירה מודגש בביטויים כמו "העם הנבחר", אשר ממחישים לא רק את היבחרותו של העם למשימתו על ידי הבורא, אלא גם את העובדה שבניו מניחים על כף המאזניים את בחירותיהם החיוביות כחלק מזהותו של העם. העם היהודי, במובן זה, הוא עם של בוחרים המודעים לבחירתם להיות חלק ממנו.