משמעות האושר היהודי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1118

 

משמעות האושר היהודי

על אף שאינני שומר מצוות במלואן אני רואה את עצמי כיהודי; כאדם חילוני הרואה את עצמו רציונלי ואת יהדותו (או, יותר נכון, את אמונתו ביהדות) כביטוי של רציונליות (ואין זה משנה אם היא מטפיסית או אינטואיטיבית), הסיבה הראשית לכך שלעולם לא אמיר את דתי לנצרות או לאיסלם היא שמאמיני דתות אלה אינם מאושרים.

עליונותו של היהודי היא באשרו – וזו גם ההוכחה לצדקתו. ניתוח מושג האושר הכרחי לצורך הסבר הדבר – כי אין ספק שאחיזה בקרנות מזבח היהדות, גם על ידי היהודי שאינו מקבל עליו את שמירת כל מצוותיה, נובעת מזיהוי עמוק של פוטנציאליות ומאקטואליות מצב האושר שהוא, למעשה, מצבו של היהודי – שהוא אדם מוסרי - באשר הוא.

אף כי המאושר יכול לטעות, האושר הוא הצהרה על צדק – על ניהול חיים מוצדקים ביסודם. זוהי, ביסודה, המודעות היהודית, גם כשהיא מתבטאת בהכרה של מי שלא הגיע לזיהוי צדקתן של כל המצוות הכרוכות בחיים היהודיים המסורתיים.

מהם חיים אלה? חיים אלוהיים במובן יסודי אחד: שותפות לבריאה ולתהליך היצרנות המטפיסי, הזדהות הערכים עם העולם הקיים ובמובן זה ציות לחוקי המציאות כפי שהם באים לידי ביטוי בעולם המוחשי.

ציות למציאות הוא יסוד האושר האנושי ואצל היהודי – גם אם אין הוא שומר מצוות – בא ציות זה לידי ביטוי חזק בתחומי חייו, בניגוד לדחיית העולם הזה על ידי מי שאינו יהודי.