האמונה החילונית

 

האמונה החילונית

אמונת החילוניות היא הקשה ביותר – היא נמצאת דרגה אחת לחומרה מעל לאמונה הנוצרית. האמונה הנוצרית עשתה הרבה להכחיש את המציאות ולנתק את האדם מידיעתיות – והאמונה החילונית מכחישה את מושגי היסוד של הדת, שהם יסודות הקשר הדתי אל המציאות.

כשמבינים את מושג הדת כמערכת יישומית של תפישת מציאות שלמה בהקשר של פעולות שמבטאות ידע (דעת) מבינים שהכחשת מושגי הדת ובראשם הדת היא הכחשה של כל האפשרויות שנותנת הדתיות לאדם.

בשל השפעות רעיוניות שהוא אינו מודע למקורן, החילוני "מצטיין" בדרך כלל בבורות לגבי משמעות הדתיות. הוא אינו מעלה על דעתו כי להיות אדם דתי פירושו להיות מאוחד בהקשר מורכב של ידיעה ויישום, מה שאיננו קשור למהות הדת המסויימת שהאדם הדתי מחזיק בה.

במובן זה, יכולה גם החילוניות להיות מוחזקת בצורה דתית – וכפי שהדברים מתרחשים בימינו, סביר שחלק גדול מן החילוניים הם, למעשה, דתיים מאמינים ודתם – החילוניות – היא אמונה מיסטית, שכן היא אינה מבוססת מבחינה תבונית.

נתונים נוספים