היהודי כאלוהים

 

היהודי כאלוהים

בין שאר הערכים המייחדים אותו, היהודי הוא אדם שחושב במונחים של דורות. גישה זו מאפשרת לו לשלוט, כאלוהים, בהווייה נצחית שבה מאוחדים עבר, הווה ועתיד בתודעתו - ומאידך לראות איך חייו הארציים (הקצרים ביחס) משתלבים כרכיב בונה וכתנאי לקיום המפעל העצום כולו: מפעל הבריאה.

תכנית הבריאה היא, בו בזמן, כזו שבה כל כשלון, מכאיב ככל שיהיה, לעולם לא יהיה כולל כי רכיב קטן יחיד בעל בחירה שיסרב לסייע למטרה הכוללת לא יוכל לגרום ליותר מאשר עיכוב מקומי – אך מאידך היא כזו שבה יוכל היחיד להיות בטוח בחלקו (ובשכרו כאן וגם "שם") במבצע ובכך שחלקו היה בין הדברים שתרמו להצלחה הכללית.

מבחינה זו מזמינה התיאוריה שביסוד המסורת היהודית את היחיד המאמין להיות שותף בתכנית האלוהית שבה, מחד, יכול הוא לראות הן את קיומה של התמונה הכוללת, שבה הדברים הם גדולים הרבה יותר ממה שיכול לעכל, לתפוס ולהבין אדם אחד – והן, מאידך, את היות בחירתו של היחיד בעלת חשיבות גדולה למרקם הכללי של התכנית האלוהית.