פיצול מול אחדות

 

פיצול מול אחדות

בדרך מיוחדת, דווקא האמונה מאפשרת למחזיק בה להגיע למימוש טוב של יכולותיו, שהיא קשה להשגה על ידי מי שאינו מאמין. דבר זה נובע מכך שהבעיה היסודית של האדם הבלתי מאמין האדם ה"רגיל" – היא שהוא פועל למעשה בשתי רמות של קשר עם המציאות: האחת היא הרמה המדעית המדוייקת, זו המוכחת על יסוד חומרי והשניה היא האינטואיטיבית, הרגשית והלא ברורה לו ויש בכך מעין פיצול אישיות.

מול זה האדם הרואה את קיום האל כעובדה במציאות יכול לראות איך כל המציאות מאוחדת ואיך מה שהוא אינו יודע אינו יותר או פחות מעובדות שאין בהם לערער על בטחונו העצמי, כמו מידת הכסף המדוייקת שיש בארנקו או מספרם המדוייק של חלקי השלם שבהם הוא עוסק בכל תחום. כך יוצא שבזמן שהלא ידוע איננו מאיים על מכלול הידע של האדם הדתי, הוא מהווה מימד מיסטי ולא ברור במימוקו בעולם הלא דתי.

אדם שמסוגל להיות יצרן וצרכן הוא האדם השלם, שכמוהו כאלוהים. הוא מסוגל ליצור את שאיפותיו והוא גם זה שיוצר את תכליותיו. אדם זה כמוהו כאל, הבורא את עולמו, אשר כולל את הגדרת המטרה, את הדרך הביצוע ואת כל מה שצריך לקרות בכדי שיגיע לסיפוק מלא.