הידיעה בין כסאות הדת והחילוניות

הידיעה בין כסאות הדת והחילוניות

מבחינה עקרונית, מעבר לפרטים החיצוניים, המאבק בין הלא דתיים לדתיים הוא בין הבורים המסרבים ללמוד לאלה שעוסקים כל העת בהגדלת הידע אך לא בהכרח בהעמקת הידיעה.

הציווי "למד!" המופיע בדת היהודית מתבסס על הנחת יסוד כפולה: שחיי לימוד הם מפתח לאושר ושהאדם אינו בעל ידיעה מלאה. לעומת האדם הדתי, שאלה הם מיסודות תפיסת החיים שלו, חיים רבים מהחילוניים (זולת אלה מביניהם שהם דתיים באופן לא מוצהר) מתוך הנחה שהם יודעים את כל הנחוץ לחיים ולפיכך אין להם צורך ללמוד עוד ושאין, למעשה, מה ללמוד.

מכיוון שהנחת היסוד של היהדות נכונה אין החילוני יכול להתחמק משאיפתו לידע אך ההנחות השגויות שהוא יודע לגבי מהותו של הידע החשוב בחיים ולגבי מה שאיננו כזה – במיוחד כשהן משולבות עם בורות לגבי תכליות הקיום ומהות המציאות – חוסמות את דרכו לידיעת ידע נכון וגורמות לו להתמקד בנושאים זניחים ביחס.

כך צפים אל פני השטח המומחים, אספני הידע והאקדמאים המומחים במתן תשובות לשאלות, כאשר הם מבססים את שיטותיהם על התמחויות ידיעתיות שאין כלום ביניהן לבין סיפור האדם עלי אדמות..